מה לא צריך הכשר לפסח

מוצר איפור – נפסל לאכילת כלב.

קרם לגוף – כנ"ל. ועל אף שיש סיכה, לא אומרים אחשביה.

אקונומיקה, אבקת כסיבה, סבון לגוף, סבון כלים – נפסלו לאכילת כלב.

בושם – כנ"ל. אלא אם כן ראוי לשתיה.

נוזל לעדשות מגע – כנ"ל.

משחת שיניים – אינה מכילה חמץ. ואם מכילה, נפסלה לאכילת כלב. וגם האדם אינו בולע. ואם בולע, אין זה צורך אכילה. ויש מחמירים.

נוזל שיניים – כנ"ל.

שפתון – כנ"ל.

מפת ניילון – אין עמילן חמץ בין מפה למפה.

מגבונים לחים – לעת עתה אינם מכילים חמץ.

מים מהכנרת דרך המוביל הארצי. ביטול במיליארדים.

סיגריות – נפסלו לאכילה. ויש מחמירים בגלל הטעמים שמכניסים. וממילא יש בהן איסור חמור כל השנה.

כלים חד פעמיים מפלסטיק או קרטון.

מזון בעלי חיים – יש מקילים, כי אינו ראוי לאכילת אדם, ובתערובת די בכך. אבל הדין הפשוט שצריך הכשר.

אגוזים.

אבקת אפיה

אורז – לספרדים.

במבה.

ג'לי.

גלידה בלי עוגיות.

פיצוחים – אם אין מלח, כי הוא מודבק בקמח.

דבש.

דגים טריים – לשטוף היטב. הקיבה שלהם ריקה.

קורנפלור לתינוקות.

חומץ.

תרופות בלי טעם – נפסלו לאכילת כלב. אבל תוספי מזון צריכים הכשר משום אחשביה.

חוט דנטלי.

ניירות עטיפה לארונות.

מנג'טים לעוגות.

טופי – תוצרת הארץ.

כלים חד פעמיים.

מים מינרלים.

מפיות.

תחליפי חלב לתינוק, כגון מטרנה או סימילאק.

נייר כסף.

תבניות אלומיניום.

סוכר – הן תוצרת הארץ, הן תוצרת חו"ל, בתנאי שלא בא בשום מגע עם חמץ.

סילאן.

עוף טרי – לא מאכילים אותו חמץ לפני פסח.

מפות בד עם עמילן – זה עמילן סינטטי.

פירות יבשים – הן מהארץ, הן מחו"ל. ויש אשכנזים שנהגו להימנע.

צ'יפס – אם החבילה סגורה.

תחליף קפה.

קולה זירו – אבל אינו בריא.

שימורים – מלבד שימורי צ'ולנט.

קינואה – לספרדים.

קיסמי שיניים.

קקאו.

ריבה.

שוקולד – בלי עוגיות.

שוקולית – לספרדים.

שלגוני קרח.

תה – אבל לא חליטה.

תפוחי עץ – מגידולי הארץ כי הציפוי שמורחים הוא כשר.