שו"ת פסח ב

שו"ת פסח (2)

הרב שלמה אבינר

[רשם והוסיף מקורות: הרב מרדכי ציון]

ש: מי שבא לנקות בית, ורק האם נמצאת שם, מה לעשות?

ת: דלת כניסה פתוחה.

ש: אני מנקה אולמי שמחות, יש הרבה מאוד לחם בפחי אשפה, אם אני מחוייב להוציאם ולשים אותם בשקיות ניילון?

ת: לא. א. אין זו אחריות שלך. ב. כמעט תמיד, מה שנמצא בפח, הוא מזון שעדיין ניתן לאכילה.

ש: האם יש לכבות את האורות בזמן בדיקת חמץ?

ת: לא. אדרבה, רואים יותר טוב.

ש: האם מותר לאשכנזים לאכול מאכלים שרשום עליהם כשר לאוכלי קטניות, אבל אינם קטניות, אלא יש בהם קצת תערובת קטניות?

ת: אפשר להקל מדין ביטול ברוב.

ש: כמה יש להעביר לקמחא דפסחא?

ת: אישי לפי היכולת.

ש: האם יש עניין מיוחד ללמוד תורה בלילה לאחר ליל הסדר?

ת: ודאי. א. תמיד יש מעלה ללמוד תורה. ב. קל וחומר בלילה. ג. קל וחומר ביום קדוש. ד. קל וחומר בפסח שהיו חכמים מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה, ובשולחן ערוך שיספר עד שתחטפנו שינה (שו"ע או"ח תפא, כ).

ש: מפות שולחן חד פעמיות צריכות הכשר?

ת: לא.

ש: האם מכסים חד פעמיים לתבניות, צד אחד אלומיניום, צד אחד קרטון, צריכים הכשר?

ת: לא.

ש: האם אשכנזים יכולים לעשות התרת נדרים לקטניות?

ת: לא. זה לא נדר של יחיד אלא של ציבור.

ש: במיה – זה קטניות?

ת: מחלוקת. לכן אפשר להקל.

ש: כאשר לוקחים את דברים מקערת הסדר לשם קיום המצוה, למה זה לא נקרא מעבירין על המצוות?

ת: כי, כל אלו אינן באין למצוה אלא לזכר. שו"ע הגר"ז (תעג, כו). ולפי שיטת הרמ"א, יש לסדר את קערת הסדר כדי להיזהר מזה.

ש: יש טוענים שיש להפוך את ליל הסדר לחגיגה מצחיקה. אכן?

ת: ודאי לא. מצוות, בחרדת קודש. ויש שהסבירו שלכן לובשים קיטל, כדי לא להשתולל משמחה יתירה. ט"ז (תפב סק"ג).

ש: אפשר מיץ בליל הסדר?

ת: יש שפסקו דווקא ביין כי הוא משכר ומביא שמחה. וזה דרך חירות. אבל, למעשה, אפשר במיץ ענבים, למי שדווקא אוהב אותו, ועבורו זה דרך חירות. שו"ת משה הלכות (י, סז), ועיין הגר"ע יוסף (חזון עובדיה ח"ג עמ' צט).

ש: כמה לשתות מארבע כוסות?

ת: ראוי כל הכוס או רובו. אך להלכה, די ברוב רביעית, כלומר 43 סמ"ק (מ"ב תעב ס"ק לב). אבל בכוס אחרון, צריך רביעית, 85 סמ"ק, כדי לברך ברכה אחרונה.

ש: למה אין ברכה על ארבע כוסות?

ת: כתב הראב"ן, כי איך נברך על ארבע כוסות? הרי אחד הוא ממילא על החג. על שלוש כוסות. והרי יש ארבע (ספר המנהיג ס' פא עמ' תצא). לפי אבודרהם, כי המצוה לא נעשית בבת אחד (סדר ההגדה ופירושה).

ש: מי ששתה בלי הסבה, ישתה שוב?

ת: דעות שונות (שו"ע או"ח תעב, ז. מ"ב שם ס"ק כא).

ש: מי נוטל ידיים לכרפס, כל אחד או רק עורך הסדר?

ת: מנהגים שונים.

ש: מה מקור המנהג שילדים חוטפים אפיקומן?

ת: אין מקור. בגמרא כתוב שהיו חוטפים את המצה זה מזה, כדי לעורר את הילדים שלא ישנו (פסחים קט, א), וכן ברמב"ם (הלכות חמץ ומצה ז, ג). אך לא מדובר בילדים אלא במבוגרים, ולאו דווקא באפיקומן אלא בכל מצה. על כל פנים מפה התפשט המנהג שהילדים חוטפים אפיקומן.

ש: איפה עדיף לעשות ליל הסדר: אצל כל המשפחה איפה האווירה לא רצינית, או אצלנו שנוכל להעמיק "והגדת לבנך".

ת: העיקר – הילדים

ש: למה לא מברכים על אמירת ההגדה?

ת: תשובות שונות אצל רבותינו (עיין הגדה של פסח עם פירוש הרב).

ש: האם שפיכת היין הוא צער על המצרים שטבעו בים סוף?

ת: ודאי לא. זו המצאה של המשכילים. הרי אמרנו שירת הים. עיין רמ"א ודרכי משה (או"ח תעג, ז).

ש: למה ליטול ידיים פעם שנייה?

ת: תקנת חכמים, כי מסיח דעתו ונוגע בגוף. גמ' פסחים (קטו, ב. ב"י סי' תעב).

ש: מהי מצה שמורה?

ת: מחלוקת: משעת קצירה, משעת טחינה, משעת לישה. לכתחילה משעת קצירה. בית יוסף, שו"ע (או"ח תנג, ד).

ש: למה מצת מכונה כשרה? הרי צריך לשמה, והמכונה אינה עושה לשמה?

ת: לחיצה על הכפתור נחשבת לשמה.

ש: האם חייבים לאכול את המצה בהסבה?

ת: כן. שו"ע (או"ח תעה, א).

ש: האם אורח יוצא ידי חובה במצה שאינה שלו?

ת: לא במצה גזולה (שו"ע תנד, ד). אבל כאן בעל הבית נותן לו במתנה כשאר המזון.

ש: למה לוקחים למרור חסה, הלא אינה מרה?

ת: בגמרא כתוב שמרור תחילתו מתוק, וסופו מר, והחסה שגדלה, מעבר למידה, נעשית מרה. מובא על ידי הגר"ע יוסף (חזון עובדה ח"ב עמ' תג).

ש: מותר לבדוק חרקים בפסח?

ת: כן. ואם יש, אז להסיר עם קצת מהמאכל. שמירת שבת כהלכתו (פ"ג סי' לו).

ש: כמה מרור יש לאכול?

ת: כזית, 29 סמ"ק, כאשר הוא דחוס.

ש: האם מצוה להסב בכל הארוחה?

ת: כך כותב הרמ"א (או"ח תעה, ז), אך לא נהגו.

ש: אפשר לאכול אפיקומן אחר חצות?

ת: השולחן ערוך כותב לאוכלו שיהיה זהיר לאוכלו קודם חצות (או"ח תעז, א), כלומר לכתחילה.

ש: מותר לשתות אחרי האפיקומן?

ת: לכתחילה רק מים, אבל מן הדין מותר הכל, מלבד משקה משכר. משנה ברורה (תעח ס"ק יב).

ש: האם כוס חמישי קשור לגאולתנו?

ת: זה חידוש.

ש: מובא בהלכה שמצוה לחלק לילדים קליות ואגוזים בליל הסדר (שו"ע או"ח תעב, טז). האם צריך להקפיד שיאכלו פחות מכזית או לאפשר להם לאכול כרצונם?

ת: לא צריך להקפיד על זה. א. זה דין רק בכרפס, כי יש שאלה אם לאכול כשיעור ברכה אחרונה או לא. וגם יש כמה פוסקים שלכתחילה יש לאכול כזית כרפס, כמו הרמב"ם הל' חמץ ומצה ח, ב, וכן נהג הגר"א, מעשה רב). ב. בכלל, אין להחמיר על ילדים, ובפרט כאשר המטרה היא שישאלו ויהיו ערנים למגיד, והאכילה תסייע להשביע את רעבונם, ותאפשר להם להאריך יותר בסיפור יציאת מצרים.