למה העם אינו נותן אמון בבג"ץ?

[שאל: הרב מרדכי ציון]

ש: לפני שנה בערך, התפרסם על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה ש-51% מהעם אינו נותן אמון במערכת המשפט, וחושב שיש בה שחיתות. האמנם השופטים הם אנשים מושחתים?!

ת: לא באופן אישי, אבל הם שופטים על פי אמות מידה שהן בגידה ברצון העם. הבג"ץ עבר פוליטיזציה ומכריע על פי דעותיו.

ש: וכי פוליטיקה היא דבר רע?

ת: ודאי לא. אך אין זה תפקידו של הבג"ץ לקבוע חוקים וערכים, אלא לפסוק על פי החוקים שהעם קבע.

ש: האם הוא אינו תמיד מסתמך על חוקים?

ת: כן, אבל כל אחד עם פרשנות שלו, ואפשר כמעט תמיד לנחש מראש מה הבג"ץ יחליט, על פי דעתו הפוליטית. אלא שפרשנותו היא על פי רוב מסולפת ומעוותת.

ש: ומי קובע מה הפרשנות הנכונה?

ת: הנה הדוגמה הראשית: מדינה יהודית. עם ישראל מסר את נפשו ומוסר את נפשו, גם בעליה לארץ, גם בבנין הארץ וגם בצבא, כדי שתהיה לנו מדינה יהודית. לו רצינו מדינת כל אזרחיה, שזה הכיוון שקובע הבג"ץ, לא היה צריך כל הציונות, ואפשר היה להגר לארצות הברית, שהיא מדינת כל אזרחיה.

ש: כלומר, הבעיה היא שהבג"ץ קובע ערכים.

ת: כן. הוא הפך לבית משפט פוליטי. זה לא רק נגד מדינה יהודית, לא רק נגד דמוקרטיה, אלא גם נגד החוק. כי החוק הוא שהבג"ץ יפסוק על פי חוקים ולא יקבע את החוקים.

ש: וכי לעם ישראל יש סמכות לקבוע ערכים? הרי רק לקדוש ברוך הוא יש סמכות?

ת: ודאי. אך כרגע לא כן מתנהלת הפוליטיקה. כרגע העם הוא הקובע איך מדינתנו תתנהל. הוא חש שבג"ץ עוקף אותו, לכך רובו איבד אמון.

ש: ואיך יש שבכל זאת נותנים אמון?

ת: כי רוב התקשורת תומכת בו, עוזרת לסלף, ומצליחה לשטות באנשים תמימים.

ש: אולי הם אינם מבינים כל כך מה ההבדל בין מדינה יהודית לבין מדינת כל אזרחיה.

ש: אז ניתן דוגמא יותר פשוטה: צה"ל. הבג"ץ כובל ידי חיילי צה"ל, ומסכן את חייהם. הוא מרחם על אכזרים ואינו מבין שהבא להורגך השכם להורגו. הוא גם חוסם הריסת בתים של מחבלים. צה"ל מאוד אהוב על העם.

ש: 90% נותנים אמון בצה"ל לפי הסקר הנ"ל.

ת: נכון. ועמנו היקר מוסר נפשו בצה"ל. ב"ה הוא נותן אמון בצה"ל ולא בבג"ץ.

ש: משפטנים בכירים במדינה אינם רואים צידוק שכל שופט מחליט בשרירות לבו, ועקב זה נוצרות פסיקות סותרות?

ת: ודאי רואים, ורבים מהם הביעו ביקורות מאוד חריפות, וכן משפטנים מפורסמים בעולם. זה כבר לא שלטון העם, לא שלטון החוק, אלא שלטון השופט ושלטון הבג"ץ.

ש: ובסיכום, מה נעשה?

ת: בהחלט הבג"ץ חולה. אבל אפשר לרפא אותו.

ש: ומי ירפא אותו?

ת: העם שלנו.