אנחנו עם (תש"פ–תשפ"ד)

שאלה: למה יציאת מצרים תמיד מובאת כיסוד הכל, יסוד כל החגים, אפילו יסוד השבת, "זכר ליציאת מצרים"?

תשובה: כי יציאת מצרים היא יום הולדת שלנו, כלומר יום הולדת של העם. יש להבין שאנחנו עם ולא אוסף של יחידים. למשל, שולחן הוא אוסף של חלקים, המוברגים יחד, אבל גוף האדם הוא אורגניזם, שהכל תלוי בכל, הכל מחובר ומאורג ומסורג יחד. זה המובן של עם. וזה היסוד של כל התורה, של כל ארץ ישראל, של כל חיינו ההיסטוריים.

יש לזכור זאת במיוחד בעתות מחלוקות שיש בינינו. היו מחלוקות, יש מחלוקות ותהיינה מחלוקות. אבל מעבר לכל, ולפני הכל, ומעל הכל, ובתוך הכל, אנחנו עם אחד. מי שאינו אחד איתנו, אלה הן אומות העולם. כל הכבוד להן, אבל הן אינן אנחנו. אנחנו עם אחד, מאוחד, ומתוך כך, אנחנו אוהבים אחד את השני, ומחוברים אחד לשני, ומשום דבר לא יעיב את האחדות הזאת.