פסיקה על ידי בינה מלאכותית

[שאל: הרב מרדכי ציון]

ש: הופיעה עתה תוכנת מחשב מופלאה הנקראת Chat GPT, היודעת לענות על כמעט כל שאלה, ולחבר חיבור מאלף על כל נושא. נשאלת השאלה, אם יהיה אפשרי לפסוק הלכה באופן זה?

ת: ודאי לא. פסיקה היא מקצוע מורכב מעל כל מחשב.

ש: אבל יש גם שאלות פשוטות בהלכה, כגון אם אומרים יעלה ויבוא בראש חודש, וזה דבר שהוא ידע לענות מתוך עיון מהיר בכל המאגרים?

ת: אין זה נקרא פסיקת הלכה. פסיקת הלכה היא הכרעה בענין חדש. כדי ללמד דבר ישן וברור, די במורה בכיתה א. וכן אפשר לראות בספר הלכה. אגב, גם התוכנה הזאת מגבבת מילים לא לענין, כפי שהוכיחו כמה ניסויים.

ש: זה בגלל שהנושאים ההלכתיים חדשים לה, אך מסתבר שבעתיד היא תשתכלל.

ת: פסיקה אינה פעולה טכנית, אלא מבין דבר מתוך דבר. בשביל זה, יש שלושה תנאים. א. להבין היטב את הדבר הראשון, עם כל טעמיו וסברותיו. ב. להבין היטב את הדבר השני, עם כל מורכבותו. ג. להיות בקיא בדרכי הפסיקה, שנמצאים אצל חז"ל, ורבותינו הראשונים והאחרונים. הסמ"ע תחילת חושן משפט, מביא בשם רבינו ירוחם ש"פסקי הבעלי בתים ופסקי הלומדים הם שני הפכים" (שו"ע חו"מ ג סמ"ע ס"ק יג). וקל וחומר תוכנה.

ש: והיא לא יכולה לסגל לעצמה את דרך הפסיקה של הלומדים?

ת: לא די בכך. בדרך זו, אפשר לטהר את השרץ בק"ן טעמים.

ש: מה חסר?

ת: בפסיקה יש הרכבה מסובכת של גורמים שונים: מנהגים, מחלוקת פוסקים, שעת הדחק, לכתחילה ודיעבד, הפסד מרובה, שייכות להלכה אחרת שלכאורה אין לה קשר כפי שרואים רבות אצל הפוסקים, גזירה, הלכה ואין מורין כן, קולא וחומרא ועוד.

ש: הלכה ואין מורין כן? אז למה זו הלכה.

ת: במקרים יוצאי דופן. לפעמים בבית הוראה של חרדים, בו נוכחים גם תלמידים הלומדים דרכי פסיקה, אומר ראש בית הדין: "תלמידים ארויס" – תלמידים החוצה. כלומר, יש כאן יוצא דופן, שאין להרחיב ממנו את היריעה.

ש: חסרה גם הבנה רגשית של השואל?

ת: ודאי. פעם באמצע ליל הסדר של הגרש"ז אוירבך, בא ילדה לשאול אם הביצה שהביאה היא כשרה. במקום לענות, הרב ביקש מהרבנית להכין סל מזון לתת לה. הבננו: אם באמצע הסדר שולחים ילדה לשאול שאלה הזו, סימן שאין די אוכל. גם המחשב יחלק אוכל?!

ש: יש עתה תוכנות מחשב שמבטאות רגשות ואמפתיה...

ת: אין שום רגש. הכל הצגה. פעם קיבלתי מסרון מבחורה, ועניתי, אך הרגשתי מצוקה בצורת השאלה, אז הוספתי: מתי נדבר? קיבלתי תשובה: איני מסוגלת לדבר. – ולכתוב? – כן. קיבלתי מכתב, נתתי לאשתי, שהתקשרה לבחורה, והן שוחחו שלוש שעות. מסרה לי אשתי שהבחורה אמרה לה בסוף: מאז נולדתי, זו הפעם הראשונה שמקשיבים לי.

ש: אבל האם זה גם משפיע על הפסיקה?

ת: בודאי. בא זוג לשאול אותי אם להמשיך ללדת. האשה מאוד חששה. הקשבתי רבות וחיזקתי אותה. היא קיבלה דבריי והודיעה שתמשיך. כאשר לוויתי אותם לרכב, ראיתי שהיא בוכה. אמרתי: מה שאמרתי קודם, מבוטל. המחשב רואה דמעות?

ש: אי אפשר לתכנן אותו כך עם מצלמה?

ת: לא. סיפר לי דיין שבאו זוג שיש להם רק ילד אחד, האשה אינה יכולה ללדת יותר, ונתנו היתר לשאת אשה שניה. שאלתי: זה מותר על פי החוק? – כן, אם בית דין מורה על כך. – אבל צריך הסכמה של האשה הראשונה? – היא מסכימה. – איך אתם יודעים? – הסברנו לה באריכות את גדלות מצות פרו ורבו, ואז קיבלה. – ומה עשתה אחר כך? – פרשה לחדר הסמוך. – ומה עשתה שם? – בכתה. – אז היא לא הסכימה!! וכי גם המחשב יסתכל בחדר הסמוך?

ש: לפי זה צריך קשר אישי עם הפוסק?

ת: כמה שאפשר. עשה לך רב. מרן הרב קוק שואל למה התורה אסרה לכתחילה לכתוב תורה שבעל פה, הרי כך יותר ברור? אלא כך יש קשר נפשי אישי.

ש: נחזור לענייננו. אז הבינה המלאכותית שכובשת את כל תחומי הידע, ולמשל עוזרת רבות לרופאים, לא תתחבר אל התורה?

ת: התורה היא מעל השכל האנושי. אנו בעד השכל האנושי, אך הוא תלמיד קטן של דבר ד'.

ש: הבינה המלאכותית מתקדמת בצעדי ענק, האם אנו נשב בצד ולא נהיה שותפים?

ת: בודאי נהיה שותפים, ומצוה גדולה היא, אבל זה בתחום המדע, אבל בתחום הנשמה, הכל מרבונו של עולם. חכמה בגויים, תאמין, תורה בגויים, אל תאמין.

ש: אבל בכל זאת, אולי אפשר להיעזר?

ת: זה כן, כגון הפניה לכל הפסקים הנוגעים לנושא זה. או לשאול שאלות בדברים שכבר נפסקו. אך גם בזה צריך זהירות, כי ראינו שהתוכנה מתבלבלת. אלא אחר כך, יש לבדוק כל דבר במקור.

ש: זה יקל מאוד על עבודת הפוסקים?

ת: אך בל נשכח שכדי לפסוק, יש להיות תלמיד חכם. יש בדיחה בנדון, על רבנים שאינם יודעים הרבה, לכן על כל שאלה הם מעיינים במחשב. הבעיה היא שבת, לכן הם מפחדים שישאלו אותם בשבת. ועל זה השתמשו בדרך של מליצה בדברי חז"ל: "אימת שבת על עם הארץ" (משנה דמאי ד, א).

ש: בסיכום, אין לסמוך עליה, אלא לבדוק הכל.

ת: כן. פעם מישהו שאל את ה-GPT מהן קטניות. קיבל תשובה שקטניות הן עוגות בכל מיני צורות הנאפות מקמח מצה, לכן יש לבדוק האם קמח זה כשר לפסח. אגב, גם בידיעות שאינן תורה, פעמים רבות ה-GPT מתעתע.

ש: אז אנו שמחים, רק יש להיזהר?

ת: לא בדיוק. מכשיר זה מרעיל את האדם לעצלנות אינטלקטואלית. הוא מחליף חשיבה עצמית רצינית בריצה לתוכנה. אדם עלול להירתע מלהביע דעה, בלי אישור על התוכנה. נהפוך בעצמנו למחשבים. מסוכן מאוד. נאבד את השכל.

ש: מה ההגדרה של שכל?

ת: יש כמה הגדרות. הפשוטה היא: היכולת לפתור בעיות חדשות. וזאת בדיוק הבעיה.

ש: אז יש נזק שכלי.

ת: כן. חמור מאוד. אך הכי חמור הוא הנזק המוסרי. זו שאלה שנוגעת לפיתוח הטכנולוגי בכלל, שמגדיל מאוד את יכולות האדם. אך אין לו התעלות מוסרית במקביל. אדם לא מוסרי עם יכולות גדולות, הוא מסוכן. זה נושא המחקרים באמריקה של הציוויליזציה הטכנו-ברברית. האדם מתפתח מבחינה טכנולוגית, אך לא באותו קצב מבחינה מוסרית, אלא נשאר ברברי.

ש: ואם זו לא פסיקה, אלא דרשה?

ת: אותה בעיה. אין כאן העמקה מצד המרצה, אלא חזרה על מילים שקיבל מהמחשב. זה פסיטסיזם, Psittacism, תוכּיות. כל זה, בלי לדבר על הטעויות של התוכנה. ולפעמים, בתוך ההגשה היפה, אין כלום. ריק. זה גם עלול להיות חד-גוני. הרי יש שבעים פנים לתורה. הרי, גם בפסיקה, יש פעמים רבות, דעות שונות.

ש: ומה יהיה הדין של תוכנה של חישובים של טהרת המשפחה, שהכל חשבון טכני, וכן עדי בדיקה, וכן כשרות, תפילין ומזוזות.

ת: כבר אמרנו שאם אין כאן פסיקה אלא ידיעה, כמו מורה כיתה א, אין בעיה. אך יש להיות בטוח שהציגו נכון את השאלה, ולהיות בטוח שהתוכנה נכתבה על ידי תלמידי חכמים בקיאים. וכבר דנו הזה תלמידי חכמים (עיין שו"ת משנה הלכות יד, קסג. אמונת עתיך 131 עמ' 136. 132 עמ' 144, עיין שם).

ש: ובסיכום?

ת: שימוש בטכנולוגיה רק עם נשמה אלוקית.