האם יש התחממות?

[שאל: הרב מרדכי ציון]

ש: יש חילוקי דעות אם יש התחממות גלובלית. כיצד נדע איפה האמת?

ת: ככל מדע, על ידי הוכחות מן המציאות.

ש: למשל?

ת: ב-46% מכדור הארץ, אין מים בגלל בצורת. או הודעת NOAA, שטמפרטורת המים והזרמים בים השתנו בחודשים האחרונים יותר מכל תחזית פסימית, ותחזיות הרסניות צפויות. זו דעתו של הקונצנזוס המדעי, שיש משבר אקלים.

ש: אלו דברים ברורים. אז איך פועלת ההכחשה?

ת: יש שלוש שיטות של הכחשה:

א. אין התחממות גלובלית. המדידות אינן נכונות, הן נקודתיות ואקראיות.

ב. יש התחממות, אבל היא תלויה בסיבות טבעיות, ולא בסיבת האדם, שמעלה את אחוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה. האקלים משתנה מעצמו כל הזמן.

ג. האדם אמנם אשם אבל התופעה אינה מזיקה. אפשר להסתגל.

ש: אלו טיעונים קצת סותרים?

ת: כן, זה מזכיר הבדיחה. אישה אומרת לשכנתה: השאלתי לך כד, החזרת לי שבור! היא עונה: שקרנית. 1. עוד לא החזרתי לך, אז למה את מאשימה. 2. מעולם לא השאלת לי כד. 3. הוא כבר היה שבור...

ש: למי יש אינטרס בהכחשת שינוי האקלים?

ת: ברור. מפעלים תעשייתיים שמפיקים 2CO. הם הוציאו על כך מיליארדים. זה דומה להכחשת נזקי העישון, על ידי תעשייני הטבק. או נזקי הסוכר, על ידי יצרני הסוכר. אלא כאן, מדובר באסון עולמי. הם משתמשים באותן אסטרטגיות.

ש: הם מביאים הוכחות?

ת: הם שוכרים מדענים שתמורת כסף, משקרים ומייצרים מכונות הכחשה, והם מאשימים את מדעני האקלים, הקלימטולוגים, שהם סתם זורעים בהלה מפני קטסטרופות.

ש: באלו קטסטרופות מדובר?

ת: בצורות קיץ, גלי חום, סערות, שטפונות.

ש: אלו עובדות. אז איך הם מצליחים לשכנע אנשים?

ת: שיטות פסיכולוגיות שונות, כגון טענה שזו תאוריה ולא עובדה. זו מכונת הכחשה משומנת היטב.

ש: והם מצליחים?

ת: כן. באמריקה, חצי מאמינים שאין שינוי אקלים, יותר מחצי מאמינים שאנשי המדע חלוקים בנושא.

ש: ממתי שמו לב להתחממות?

ת: אולי 150 שנה, אבל עם הזמן זה נעשה יותר ויותר מבוסס מדעית.

ש: שמעתי טענה שהרי הגעש הם האחראים להיווצרות פחמן דו-חמצני.

ת: זו דוגמא של הבלים. שריפת דלק, פחם, גז, אחראית לשלושים מיליארד טון לשנה, פי מאה שלושים מהרי הגעש.

ש: ויש הטוענים שאדי המים הם היוצרים אפקט החממה.

ת: סתם אמירות. אדי מים טהורים מחזיקים 10 ימים, ופחמן דו-חמצני 100 שנה.

ש: הם מביאים הוכחות מדעיות שההתחממות פסקה ואדרבה הטמפרטורה הולכת ויורדת.

ת: תצפיות מקומיות וקצרות טווח.

ש: ומה אם אלה הטוענים לקונספירציה אקלים-גייט?

ת: אין שום עדות שהיא קיימת.

ש: אבל לאדם פשוט כמוני, זה עדיין נשאר מחלוקות בין אנשי מדע.

ת: הכחשת שינוי האקלים אינו מדע אלא פסאודו-מדע. יש להבדיל בין פרוטו-מדע, שאמנם אומר דברים לא נכונים, אבל פועל על פי שיטה מדעית, לבין פסאודו-מדע, שכלל לא פועל בשיטה מדעית.

ש: מה לא מדעי?

ת: השענות על תיאורית קונספירציה של הסתרת האמת, מומחים מזוייפים, השמצות על המומחים האמיתיים, שימוש סלקטיבי בנתונים חוסר וודאות.

ש: ואיפה התקשורת העולמית עומדת?

ת: כמובן, נותנת יותר במה לספקני האקלים, כי זה מעניין, זה חריג, זה מעורר, זה מרגיז, וכן הלאה, כדרכה, וגם היא ממומנת על ידי התעשיינים. אותן השיטות כמו לגבי עישון.

ש: גם לגבי חיסון.

ת: כן. הנה בשורה טובה: בזכות החיסון הרחב מאוד, מחלת הקורונה כמעט נעלמה.

ש: והמנהיגים הפוליטיים אינם מבינים שאנו בדרך לאסון?

ת: הם דואגים למשרה שלהם ולא לעתיד, כמו שהיה אומר מלך צרפת לואי 15: אחריי המבול. והם גם משרתים בכך אינטרסים לאומיים.

ש: הכיצד?

ת: הרי הבעיה צריכה נקיטת אמצעים חריפים כלל עולמיים, שיהיה להם מחיר רב, אז הם דואגים למדינתם ואומרים: שלום עליך נפשי. הם רואים בזה נאמנות לעמם. ואז נוח להם להאמין במכחישי שינוי האקלים, או לפחות במטילים ספקות. אין זה מפתיע אותנו, זו חזרה על דגמי הכחשת נזקי עישון.

ש: ועתה בעיה חדשה דומה?

ת: לא חדשה. לפני 200 שנה כבר כתבו המדענים על אפקט החממה. לפני 160 שנה, על גזי חממה שבולעים אינפרא-אדום. לפני 130 שנה הזהירו ששריפת פחם תגרום להתחממות גלובלית. לפני 80 שנה, הודיעו שזה כבר קורה מבחינה מסוימת. לפני 40 שנה, האסון כבר היה בדרך, וכבר אי אפשר היה להתחמק ולומר: נחכה ונראה. אמרו בפירוש שתהיה קטסטרופה. לפני 34 שנה התחילו גלי חום, שטפונות, סערות ועוד.

ש: בכל זאת מותר לאדם תמים לשאול למה עליו להאמין למדענים המזהירים ולא למדענים המכחישים. הרי הוא אינו איש מדע שיוכל לשפוט.

ש: יש ארגון בין-ממשלתי מטעם האו"ם, IPCC, Intergovernmental Panel for Climate Change, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים. יש שם ארגונים מאוד רציניים, והם כותבים דו"חות תקופתיים, שעוברים ביקורת של מאות מומחים חיצוניים, ככל מאמר מדעי שחייב לעבור ביקורת עמיתים.

ש: מה שהם אומרים בטוח?

ת: מדע אף פעם אינו בטוח. הוא השערות. אבל יש השערות יותר סבירות ויש פחות סבירות. בעניינים כה חמורים, אי אפשר לקחת סיכון. אדרבה, צריך טווח ביטחון.

ש: אפשר לקבל דוגמאות של קביעותיהם.

ת: - אפקט החממה מחמת פעולות אנושיות, בגלל ריכוז באטמוספירה של גזי חממה כגון 2C0. גם אדי מים, במקום להתפרק, גדלים כל הזמן בכמות, בגלל אפקט החממה ובחזרה מגבירים אותו.

• הטמפרטורה עולה כל הזמן, הן בקרקע, הן באוקיינוסים.

• עליית גובה פני המים עקב המסת הקרחונים.

• כיסוי השלג הצטמצם וכן כפור קרקעי צנח.

• בצורות באזורים טרופיים וסוב-טרופיים.

• הצטמצמות היערים.

• כל שינויים האלה הם חסרי תקדים, לעומת זמנים קודמים.

• משקעים כבדים, סופות.

• מחסור מים עולמי.

• חלק מהשינויים האלה הינם בלתי הפיכים בטווח של מאות שנים.

ש: אכן אי אפשר לטעון שכל אלה הם המצאות. ומה התורה אומרת על כל זה?

ת: זה לפני התורה, דרך ארץ קדמה לתורה, כלומר מוסר טבעי ובינה טבעית. ודאי שאסור להרוס את כדור הארץ ולגרום נזקים לאנשים. כל זה ידוע בלי תורה. ועם תורה, זה נעשה יותר חמור.

ש: אז למה רבנים לא צועקים?

ת: נראה שהם כן צועקים, אך התקשורת מעדיפה לא לפרסם דבריהם.

ש: ספר מסילת ישרים מביא מדרש: "בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשיי כמה נאים ומשובחים הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי" (קהלת רבה ז).

ת: זה נאמר על שמירה מוסרית רוחנית של העולם. אך ענייננו הוא גם מוסרי רוחני.

ש: ובסיכום?

ת: בגלל המהפכה התעשייתית, יש שינוי אקלים חסר תקדים, מפני פליטת פחמן דו-חמצני ועוד גזי חממה. זה גורם עליית גובה פני הים, שינויים במשקעים, אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו שטפונות, בצורות, גלי חום, הוריקנים, מדבור, הקטנת כמות המים בנחלים בקיץ, הכחדת מינים ביולוגיים, איום על בטחון תזונתי בגלל התמעטות התוצרת החקלאית, נסיגת קרחוני ים ויבשה, שריפות יער, הכחדת מערכות אקולוגית ועוד.

ד' ירחם.