השקעה בבורסה - הימור?

[ערכו: דוד בן שושן,הרב מרדכי ציון]

ש: האם המשקיע בבורסה נחשב כ"משחק בקוביא" ופסול לעדות?

ת: ההגדרה של משחק בקוביא, היא משחק מזל על כסף, כאשר המנצח במשחק הרנדומלי, לוקח את כל הסכום שהונח ע"י המשתתפים. הגמרא מבררת את סיבת הבעייתיות בדבר: "משחק בקוביא, מאי קא עביד? אמר רמי בר חמא, משום דהוה אסמכתא, ואסמכתא לא קניא. רב ששת אמר כל כי האי גוונא לאו אסמכתא היא, לפי שאין עסוקין ביישובו של עולם. מאי בינייהו? דגמר אומנותא אחריתי, דתנן, א"ר יהודה, אימתי בזמן שאין להן אומנות אלא הוא. אבל יש להן אומנות שלא הוא כשרים. אלמא טעמא דמתניתין משום יישובו של עולם הוא" (סנהדרין כד, ב). רמי בר חנא מסביר, שיש כאן סוג של גזל למנצח; גזל הוא לקיחת כספו או רכושו של אדם שלא על דעתו. אדם שמהמר, אם היה יודע בבירור שיפסיד, לא היה מהמר. נמצא, שאין כאן עסקה ישרה ושלימה; כמו שמסביר שם רש"י: "אסמכתא, היינו דבר דאינו נותן לו מדעתו. אלא סומך על דבר שאינו. דסבור שהוא יכול לנצח. ופעמים שמנצחין אותו. לא קניא, והוה ליה כעין גזילה בידו". מנגד, רב ששת סובר, שהבעייתיות באדם המהמר, היא שהעוסק בכך אינו אדם רציני, אלא בטלן, עוסק בהבלים במקום לעבוד וליישב את העולם, ולכן אין לקבל עדותו כמהימנה. יוצא שהבעייתיות אצל המהמר לדעת רב ששת, היא רק במקרה שהוא מתעסק בעיקר בזה בחייו. אך אם אדם עובד, ומיישב את העולם, ומדי פעם, מהמר לשם הנאה ופנאי, אין בכך פסול, למרות שכמובן יש להמעיט לעסוק בהבלים ובבזבוז כסף לריק.

מה דין השתתפות בהגרלה ובמפעל הפיס? לפי דעת רב ששת, אדם שאינו עוסק בעיקר בהימורים, אינו פסול לעדות ואין ההימור נקרא משחק בקוביא; אך לרבי בר חמא, ישנה בעייתיות גם במשחק אקראי. פוסקים ראשונים סייגו גם את דעת רמי בר חמא, וחילקו בין שני מקרים: א. אדם שם הכסף באמצע השולחן, יחד עם כסף חברו, ומשחק, ודעתו שהכסף שלו יחזור אליו. ב. אדם משלם מראש בשביל הגרלה או משחק, ומצפה להרוויח בחזרה את כספו. במקרה השני, אין כאן אסמכתא, כלומר תנאי וסייג לתשלום, כי האדם משלם מראש תשלום גמור להגרלה. לכן במפעל הפיס, כאשר אדם משלם מראש על ההגרלה תשלום גמור, גומר בדעתו שהכסף אינו שלו יותר ומקווה להרוויח מהתשלום, יהיה הדבר מותר (עיין ביאור הרמ"א חו"מ רז יג). מנגד, יש שלא חילקו בין המקרים, ואסרו לשחק בפייס או להשתתף בהגרלה, כגון הג"ר עובדיה יוסף: "לגבי מפעל הפיס שהזוכה מקבל סכום מעות גדול מן המפעל, תמורת הסכום המועט ששילם, והסכום נאסף מכל המשתתפים בפיס, יש בזה משום קוביא ואסור, דהו"ל אסמכתא דלא קניא. והוי גזל מדבריהם" (שו"ת יביע אומר ז חו"מ ו). ניתן לומר שיש כאן מחלוקת אשכנזים וספרדים, כי אם כמה פוסקים ספרדים התירו למלא טופס פיס באופן אקראי ובסכום נמוך.

לגבי המסחר בבורסה: יש שתי שיטות אצל פוסקי דורנו איך להגדיר קניית מניות.

השיטה הראשונה מובאת בשו"ת מנחת יצחק (ג, א) והג"ר משה שטרנבוך (מועדים וזמנים ח"י ג, רסט הערה א). הם מסבירים שהקונה מניה הוא נעשה כשותף בחברה, ויש לו כל הזכויות של בעלות. לפי שיטה זו, קניית ומכירת מניות אינן נחשבות כמשחק בקוביא, כי הקונה אינו עוסק בדבר ספקולטיבי עתידי, אלא קונה ומוכר דבר ממשי. אמנם שיטה זו מצילה את האדם מגדר 'משחק בקוביא' אלא עתה הוא אחראי על כל מה שהחברה עושה: חילול שבת, מכירת חמץ בפסח, מכירת טרף, ריבית וכו'. לכאורה אינינו פוסקים ככה, כי הרי הקונה אינו דואג לכל העניינים האלה.

השיטה השניה מובאת בשו"ת אגרות משה (אה"ע א, ז). הג"ר משה פיינשטיין מסביר שבעלות על מניות אינה בגדר שותפות בחברה, אלא שהוא קונה זכות לרווחים והפסדים. לפי שיטה זו, אין לקונה מניות שום דבר מוחשי עבור כספו, אלא הוא בעצם קונה סיכוי לרווחים עתידיים (והפסדים). הגרמ"פ אפילו כותב שלפי ההלכה יתכן שאין לקנייה זו שם קנייה, כי הוא לא קיבל משהו על קנייתו (עי' רמב"ם, הלכות מכירה כב, א). אמנם הוא מסיק שקנייה זו תקפה עפ"י דינא דמלכותא דינא. על כן, לפי שיטה זו, קניית המניות דומה למשחק בקוביא, כי הוא בעצם מתערב על התוצאה. במקרה זה אין האדם משלם לגורם מסוים את כספו, ומקווה להרוויח כסף או יותר בהמשך, אלא קונה מנייה, ומתכוון למכור אותה באותו סכום בהמשך. אם נשאל אותו לאחר שהשקיע, כמה כסף יש ברשותו, הוא יכלול בתשובתו גם את הכסף המושקע, שכן לדעתו כסף זה עדיין שלו. דבר זה דומה לאדם ששם כספו במשחק בצד ואינו משלם מראש לשני, כמו בקזינו והימורים רגילים. לכן לכאורה, יש כאן משחק בקוביא, גם לשיטת הרמ"א. אך יש כאן גורם נוסף: תלוי האם המניה שקונים היא ספקולטיבית או סולידית. במניה סולידית, יציבה, שניתן להרוויח או להפסיד בה בד"כ עד 10-5%, מותר להשקיע. אך במסחר ספקולטיבי שאפשר להפסיד את כל הכסף בבת אחת, הדבר דומה למשחק הימורים רגיל, ואסור. אם ההפסד שיכול להיגרם הינו קטן, יש לומר שאין זה נחשב ממש כהימורים רגילים, שההפסד נמוך ולא משמעותי מסכום קניית המניה.

יש שיאמרו: אין זה דומה, שהרי המשחק הימורים הוא רנדומלי, וכאן יש היגיון מסוים בתנודות הבורסה! ישנם יועצים וגורמים שניתן ללמוד לקחת בחשבון, ואולי זה דומה למסחר רגיל? אך בפועל, אין הבורסה מתנהגת לרוב לפי חוקים ברורים ומחושבים. הבורסה מושפעת מהרבה מאוד גורמים שאינם נשלטים, ואין זה דומה לאדם המקים עסק ואינו יודע אם ירוויח או לא. כאן הסיכון גבוהה בהרבה, וישנם גורמים רנדומליים רבים שהופכים את ההשקעה למעין הימור.

ככלל, העצה היא שלא להתעסק בזה, שהרי רבים בדורות האחרונים הפסידו הון תועפות בהשקעה בבורסה, למרות שהיו חכמים ובקיאים בנושא. אגב, במדינת ישראל ישנם כלכלנים מוכשרים וגאונים, ומצב השוק והבורסה הרבה יותר יציב מהרבה מדינות מפותחות, כגון ארה"ב שחוותה כמה משברים עצומים. ברוך המיטיב לעמו ונחלתו.