שו"ת משיח (תש"פ–תשפ"ד)

[שאל: הרב מרדכי ציון]

ש: האם המשיח הוא אדם או תקופה?

ת: גם וגם. רמב"ם הלכות מלכים פרק יא, אדם. פרק יב, תקופה.

ש: מה תפקידו של משיח?

ת: א. להקים מלכות ישראל. ב. לנצח האויבים. ואחר כך, לרומם האומה בתורה ובקדושה, ולזכך את כל העולם (שם יא).

ש: מה הגדרת ימות המשיח?

ת: שלושה דברים: מלכות, מלחמת גוג ומגוג, חזרה בתשובה על ידי אליהו הנביא (שם יב).

ש: מי הם גוג מלך מגוג?

ת: זה כינוי למי שרוצה לחסל מלכות ישראל. מהר"י קארו על התנ"ך. רצה הקב"ה לעשות חזקיהו המלך משיח וסנחריב גוג ומגוג (סנהדרין צו, א).

ש: יש להתפלל על ימות המשיח?

ת: כן, בשמונה עשרה, שבע ברכות.

ש: "אחכה לו בכל יום שיבוא" (בעיקרי אמונה על פי הרמב"ם). אכן כפשוטו?

ת: כן. האומר: הריני נזיר ביום שבן דוד בא, הרי הוא נזיר. אם לא בא, מתברר למפרע שלא היה נזיר, ולמחרת הוא נזיר וכן הלאה. הרי יד ד' לא תקצר. אך אין סומכים על הנס.

ש: המשיח יבוא על ידינו, או בנס?

ת: מה שד' יחליט, או בנס, או בטבע כמו שמתאר הרמב"ם, או משולב.

ש: מה פירוש המילה משיח?

ת: נמשח בשמן המשחה כמו מלך או כהן גדול או כהן משוח מלחמה.

ש: כיצד כתוב "כה אמר ד' למשיחו לכורש" (ישעיהו מה, א)?

ת: משל ומליצה לשליח אלהי.

ש: איפה מוזכרת המילה משיח בתנ"ך?

ת: לא מוזכרת. אבל אישיותו מוזכרת. "ויצא חוטר מגזע ישי... ונחה עליו רוח ד', רוח חכמה ובינה... ושפט בצדק דלים... והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע" (ישעיהו יא, א-ח). ועוד פסוקים רבים.

ש: ואיפה הוא מוזכר בתורה?

ת: הרמב"ם כותב שזה בפסוק "ושב ד' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים" (דברים ל, ג. רמב"ם שם יא).

ש: שם מדובר על קיבוץ גלויות ולא על משיח?

ת: קיבוץ גלויות הוא הכנה למשיח, שצריך פה עם כדי שיהיה עליהם מלך.

ש: ויש פסוק על האיש עצמו?

ת: הרמב"ם (שם) אומר, בנבואות בלעם: "אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב, דרך כוכב מיעקב, וקם שבט מישראל" (במדבר כד, יז. ובתרגום אונקלוס: יתרבא משיחא בישראל).

ש: כיצד נדע מי המשיח?

ת: שש אמות מידה לחזקת משיח (רמב"ם שם):

א. מלך, כלומר שליט מוחלט, ולא די שיהיה ראש ממשלה.

ב. מבית דוד. אכן כתוב "ויצא חוטר מגזע ישי" (ישעיהו שם), "ודוד עבדי נשיא להם לעולם" (יחזקאל לז, כה).

ג. הוגה בתורה. מובן מאליו, כל אדם צריך ללמוד תורה, קל וחומר מלך שצריך להנהיג את האומה כולה, "ודבקו הכתוב בתורה יתר משאר העם, שנאמר: כל ימי חייו" (רמב"ם שם ג, ו).

ד. ועוסק במצוות כדוד אביו. כל יהודי חייב לקיים מצוות, קל וחומר מלך וקל וחומר אבי אביו של קל וחומר משיח. לא כאלה שחושבים שהמשיח ישנה את התורה חלילה.

ה. יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה. כמובן, האידיאל הוא שעם ישראל יקיים מצוות מתוך אהבת ד' וזה יהיה בעתיד (רמב"ם סוף פרק יב). אבל בינתיים יש צורך להשתמש בכפיה.

ו. ילחם מלחמות ד', כלומר המלחמות שד' ציוה. הרי הגויים רוצים לבלוע אותנו, אז יש להתגונן מפניהם.

ש: ואז בטוח שהוא משיח?

ת: לא. הוא בחזקת משיח, כלומר יש להתייחס אליו כמשיח, עד אשר יתברר שהוא משיח או אינו.

ש: וכיצד נדע שהוא ודאי משיח?

ת: עוד ארבעה תנאים: א. הצליח בכל אשר עשה, כלומר תורה בעם ישראל ומלחמה באויבים. ב. ינצח כל האויבים מסביב. ג. יבנה בית המקדש במקומו. ד. יקבץ נדחי ישראל. אז הוא משיח ודאי.

ש: כיצד רבי עקיבא אמר שבר כוכבא הוא המשיח, והרי טעה?

ת: הוא לא קבע באופן מוחלט, אלא דימה שהוא משיח, כך כותב הרמב"ם (יא, ג), כלומר חזקת משיח, אפשרות אמיתית. אחר כך התברר שאינו.

ש: למה לא ביקש ממנו לעשות אותות ומופתים?

ת: אין לזה קשר למשיח. הוא צריך להחזיר מלכות דוד, עם או בלי ניסים. ויתכן אדם שעושה ניסים, אך לא בגלל זה, הוא המשיח (רמב"ם שם יא, ג).

ש: רבי יוחנן בן תורתא חלק על רבי עקיבא ואמר שבר כוכבא אינו המשיח?

ת: נכון. אך אינו בדרגת רבי עקיבא. הוא דעת יחיד.

ש: מנין שהוא דעת יחיד?

ת: הרמב"ם כותב שהסכימו עם רבי עקיבא כל חכמי דורו (שם).

ש: אך אם אפילו אחד מתנגד, זה לא נקרא כל?

ת: מבחינה הלכתית, זה נקרא כל. ואכן בהלכות תענית, כאשר הרמב"ם מסביר מהו תשעה באב, הוא מזכיר בר כוכבא, וכותב: רוב חכמי דורו. זו העובדה ההיסטורית, אבל מבחינה הלכתית רוב הוא כל.

ש: האם בימות המשיח תהיה תחיית המתים?

ת: אלו שתי תקופות שונות. אנו אומרים בתפילה: אין ערוך לך ד' אלהינו בעולם הזה, ואין זולתך מלכנו לחיי העולם הבא, אפס בלתך גואלנו לימות המשיח, ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים. הרי שתחיית המתים היא קשורה לעולם הבא, אבל ימות המשיח הם בעולם הזה.

ש: אז לא ישתנו חוקי הטבע?

ת: לא. כך כותב הרמב"ם שלא יעלה זאת על הדעת (שם יב, א), והוא מביא דברי חז"ל: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד, כלומר בגלות אנו משועבדים לגויים, ובימות המשיח אנו בני חורין.

ש: אז עתה ימות המשיח?

ת: בדרך. יש עוד יהודים רבים בגלות. וכן במדינתנו אנו חייבים להתחשב בגויים.

ש: על כל פנים, זה המאפיין העיקרי?

ת: כן. כך כותב הרמב"ם במקום אחר, שלא ישתנה שום דבר ושימות המשיח הם בעולם הזה, אלא שתחזור המלכות לישראל (הלכות תשובה סוף פרק ט).

ש: מה המובן של דברי חז"ל ששמו של משיח קדם לעולם (פסחים נד, א)?

ש: העיקרון העליון של המשיח, הוא הכוח האלוהי הדוחף כלפי מעלה: "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" – "זו רוחו של משיח" (בראשית ב, ד).

ש: איך רבי הלל (לא הלל הזקן) אמר אין משיח לישראל, כי כבר אכלוהו בימי חזקיהו, כלומר החמיצו הזדמנות. אמנם הוא ננזף, אך כיצד טעה בזה (סנהדרין צט, א).

ת: רש"י אומר שהוא ודאי האמין שתהיה גאולה, אבל לא דרך משיח, אלא ישירות על ידי רבונו של עולם, כלומר משיחיות בלי משיח. אבל זו דעה מוטעית (חת"ס יו"ד שנו).

ש: איך יש רבנים שאמרו על עצמם או אמרו עליהם שהם משיח, ולא מלאו את התנאים לחזקת משיח, ובודאי לא למשיח ודאי?

ת: הכוונה ניצוץ המשיח. המשיח הוא כלל ישראלי, לכן כולל את כולם. ובגמרא שאלו מה שמו של משיח. תלמידי רבי ינאי אמרו: ינון. תלמידי רבי מנחם: מנחם. תלמידי רבי שילא: שילה. תלמידי רבי חנינה: חנינה (סנהדרין צח, ב). כלומר, כל אחד ראה ברבו ניצוץ של המשיח. ראשי תיבות משיח: מנחם, שילה, ינון, חנינה (מהר"י אברבנאל, ישועות משיחו). וכן בדורות אחרונים כתב הסמ"ע על רבי שלום שכנא, שמו שכנא, שכן שמו של המשיח, ואור החיים הקדוש על עצמו.

ש: דוד המלך היה משיח, שהרי כתוב עליו "משיח אלהי יעקב" (שמואל ב כג, א)?

ת: הרמב"ם כותב שהוא היה המשיח הראשון, ואנו מחכים למשיח האחרון (יא, א).

ש: המשיח יבוא בנס או בצורה טבעית?

ת: כבר אמרנו. חכמים אומרים שיכול להיות "אחישנה", אם זכו, "בעתה", אם לא זכו. תלוי אם זה דור שכולו זכאי או כולו חייב. יכול להיות "עם ענני שמיא, כבר אינש", כלומר ניסי, או "עני רוכב על חמור" (זכריה ט, טו. סנהדרין צח, א).

ש: דורנו כולו זכאי או כולו חייב?

ת: מרן הרב קוק אומר במאמר הדור, שהוא שניהם, תלוי מאיזה צד.

ש: למה המשיח הוא מעיקרי האמונה ברמב"ם (הקדמה לפרק חלק)?

ת: עילוי כל העולם, מטרת כל העולם, דבקות בד' של כל העולם.

ש: בימי המשיח יהיה שלום?

ת: לא בהתחלה (יא, א-ד), אלא בסוף (סוף פרק יב).

ש: בימיו תהיה רווחה כלכלית?

ת: לא בהתחלה, "לא יחדל אביון מקרב הארץ" (ברכות סופ"ה), אלא בסוף (רמב"ם שם).

ש: יש מצוות שיתבטלו?

ת: להיפך, מצוות שלא יכולנו לקיים בגלות, יחזרו (שם יא, א. וכן אגרות תימן).

ש: ולמה חוקי הטבע לא ישתנו בימיו?

ת: כי הם טובים מאוד (מורה נבוכים ב, כט).

ש: האם המשיח ימות? מה יקרה אז?

ת: זרעו אחריו ימלוך (רמב"ם, הקדמה לפרק חלק).

ש: למה לא יודעים מתי יבוא משיח?

**ת:**וכן לא יודעים איך יתנהלו כל העניינים, כותב הרמב"ם, כי דברי הנביאים סתומים ולחכמים אין קבלה (שם יב). גם יעקב אבינו רצה לדעת את הקץ, ונסתם הקץ (רש"י תחילת פרשת ויחי).

ש: ולמה חכמים שללו חשבונות מתי יבוא משיח, ואמרו: תיפח עצמן של מחשבי קיצין (סנהדרין צז, ב)?

ת: "שהיו אומרים כיוון שהגיע הקץ ולא בא, שוב אינו בא" (שם). כלומר, ייאוש גדול. גם כך פוסק הרמב"ם (שם יב).

ש: אבל היו חכמים שעסקו בזה בכל הדורות?

ת: רבי זירא נזף בהם, כאשר ראה חכמים העוסקים בקץ, היה אומר להם: בבקשה, אני מבקש מכם, שלא להרחיק את הקיץ, שכן כתוב בברייתא: שלושה באים בהיסח הדעת ואלו הן: משיח, מציאה ועקרב (סנהדרין צז, א).

ש: מה הכוונה בהיסח הדעת?

ת: מכיוונים שלא חשבנו עליהם בשום אופן. ואם נחליט שהכיוון כך או כך, וזה יהיה אחרת, אנו עלולים להחמיץ או להתאכזב.

ש: הידיעה שמשיח בא בהיסח הדעת, היא חשובה מאוד, שלא נכניס לראשנו שצריך להיות כך ולא אחרת. אבל מה עוזרת לנו ההשוואה עם מציאה או עקרב?

ת: זה בדיוק העניין, עבור אחד, ביאת המשיח היא מציאה, עבור השני, היא עקרב.

ש: אבל הגאון מווילנא אמר שהמשיח יהיה בשנת ת"ר, כמו שכתוב "קול התור נשמע בארצנו" (שיר השירים ב, יב)?

ת: לא דיבר על המשיח אלא על אתחלתא דגאולה.

ש: מה הגדר של אתחלתא דגאולה?

ת: בגמרא מגילה שזה המלחמות (יט, ב), מלחמות הגנה, כלומר לא כמו שבגלות, שגויים רוצחים אותנו.

ש: אכן, זאת אנו רואים במו עינינו, אבל הרמב"ם כותב שאי אפשר לדעת איך זה יהיה?

ת: הוא כותב שאי אפשר לדעת איך יהיו עד שיהיו (יב). אבל אחרי שנהיו, ודאי יש לדעת.

ש: אבל בשנת ת"ר לא היו מלחמות ישראל?

ת: אז זו אתחלתא דאתחלתא. תהליך ארוך.

ש: אז אין שום קץ גלוי?

ת: נכון. כל הקיצים סתומים, חוץ מאחד. "אמר רבי אבא, אין לך קץ מגולה מזה שנאמר: ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא" (סנהדרין צח, א). ורש"י מסביר שכשארץ ישראל תתן פריה בעין יפה, אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר. כלומר אין לאנשים לחפש עוד קיצים. הם סתומים.

ש: למה הם סתומים?

ת: אמרנו: כי ד' גם פועל בדרכים לא צפויות לנו. למשל חז"ל אמרו: שבטים היו עסוקים במכירתו של יוסף, יוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו, ראובן היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויהודה היה עסוק ליקח לו אשה, והקדוש ברוך הוא היה עוסק בורא אורו של מלך המשיח (בראשית רבה פה, א).

ש: ומה יהיה אצלנו?

ת: "כי מלאה הארץ דעת את ד', כמים לים מכסים" (ישעיהו יא, ט. רמב"ם שם סוף פ' יב).

[וראה ספרי הקטן הלכות משיח של הרמב"ם, כי ארוכה מאוד היא היריעה]