איזהו עשיר השמח בחלקו

מאמר עליון זה, אינו כובש את הלבבות לצערנו. תרבות הצריכה שוללת חיים פשוטים: צרוך יותר ויותר, היה חומרני יותר ויותר, תצבור חפצים יתר מן המידה, שמור עליהם גם אם הם שבורים ומיותרים, כי אולי יועילו ביום מן הימים.

אמצעי התקשורת מקשים עלינו להבחין בין המועיל לבין המיותר. מי שחי חיים פשוטים, בית פשוט, ריהוט פשוט, בגדים פשוטים, מזון פשוט – נחשב טיפוס מוזר בשולי החברה, כאדם לא מאוזן שאינו יודע להנות מכל מה שהחיים מגישים לפניו.

לא כן. אמנות הפשטות, מובילה אותנו בשבילי המינימליות, ומזכירה לנו שמהות האדם אינה החפצים שיש לו. אין אפילו מילה בעברית כמו באנגליתTo Have וכן בשאר שפות, כדי לציין בעלות. אלא אומרים: יש לי. אכן להיות או לא להיות, זאת השאלה. ריבוי חפצים אינו מוביל לאושר, אלא מערפל את האופק.

המינימליזם, מלמדנו לחיות יותר טוב עם פחות, מאפשר לנו להתרכז במה שהוא באמת חשוב, מחשבותינו מתבהרות, והחלטותינו יותר קלות.

יש לאדם לערוך לעצמו שאלות ברורות: מה מסבך את חיי? האם הוא באמת כדאי? אנו חושבים שאנו תלויים בכל כך הרבה דברים בחיי היום יום שאנו מאבדים יכולתנו להסתגל. לא כן, אפשר לחיות טוב בלי כל המכשירים המודרניים הממלאים את ביתנו.

אתה בטוח שאתה צריך עשר סוגי משחות, עשרים זוגות נעלים, שלושים מכנסים וכן הלאה.

הבית שלנו מגן עלינו, ולכן יש לטפל בו בחיבה ולא למלא אותו חפצים, המצמצמים את מרחב המחיה שלנו, וכך להגיע למנוחת נפש. דלדול דירתנו מן המיותר, תורם לדילול תודעתנו מהפסולת העושקת אותו.

מה אתה צריך? אמרו רבותינו: מיטה לישון, שולחן ללמוד ולאכול, חדר אמבטיה להתרחץ ומנורה להאיר בערב. אין בכך סגפנות. פשוט מאוד, השאר מיותר, ואדרבה מכביד. כמובן מה טוב לשים כמה פרחים, תמונה יפה, כדי להנעים את החיים, אבל אין להגזים.

חשוב ללמוד ספרי קודש, וגם שאר ספרים, אך מכאן להפוך את הבית לספרייה עירונית, הדרך רחוקה. אלא לשמור רק הנצרך. יש תלמידי חכמים גדולים עם ארונות ספרים קטנים.

יש אומרים Time is money. לא נכון, Time is life. הזמן הוא החיים. אנו עסוקים ביותר מדי דברים. העלאת גרה נפשית, Mental rumination, על העבר, דאגה לעתיד. זה לא מועיל. אלא היום אם בקולו תשמעו. עבודת ד' כל רגע.

האדם המודרני עסוק בכל מיני בידור לאין קץ, מסתכל בטלוויזיה, מתעניין במופעי ספורט, משתעבד למטבח, וכך הוא מחמיץ את העיקר, הוא מאבד את האני שלו.

עשה מן הכסף עבדך ולא אדונך, זה בזבוז זמן ואנרגיה. גם קניית חפצים מיותרים בכסף זה, מכלים את האנרגיה שלך. אלא קנה מזון בריא, גם אם הוא יותר יקר: פירות, ירקות, סיבים, ולא מזון תעשייתי. לעס הרבה את המזון ולא תהיה זולל וסובא. ואז תראה שהכל טעים. גם אז, אתה לא תאכל יותר מדי.

עסוק בפעילות גופנית יומית בעצמך. ריצה אינה עולה כסף, או הליכה מהירה.

בכלל, דאג לבריאות הגוף. זו הליכה בדרכי ד', כרמב"ם הלכות דעות פרק ד. המחלה והסבל גוזלים ממך את חרותך.

וכמובן, בריאות הנפש. להתנזר מהטלוויזיה, אינטרנט, תקשורת, שמזהמים לנו את המוח, עד כדי דכאונות וחרדות. לעומת זאת, מוזיקה מעדנת את הרוח, אבל לא מוזיקה רועשת, אלא אצילית, ולא להיות מחובר כל היום לאוזניות כמו לאינפוזיה.

וכמובן יחסים טובים ופשוטים עם הבריות. אהבה ואחוה ושלום ורעות.

זו אמנות הפשטות, המשחררת את האדם, ומביאה את אושרו, את מנוחתו, ומעל הכל דבקות בד'.

זה הכלל: איזהו עשיר – עשיר בכל – השמח בחלקו, השמח בחלק, השמח במועט.