אני שמנה

עדנה גפן

[הרב שלמה אבינר]

אני שמנה. מה אכפת לי. איפה כתוב בתורה שאשה צריכה להיות רזה? איפה כתוב שרזה היא יותר יפה משמנה? הראו לי שבמשנה שבת (לגבי קטלא) כתוב הפוך, שגברים אהבו דווקא שמנות. וגם היו ויש תרבויות, שזה כך. ויש גם ציירים מפורסמים שציירו דווקא שמנות.

ובכלל, אשה בהריון היא בהכרח שמנה, אז היא פחות יפה? אדרבה היא יפה בריבוע, יופי שלה ויופי העובר.

ואני מודה, שלא בקלות הגעתי למסקנה זו. שתי אחיותי רזות, וקנאתי בהן. ניסיתי בגדים שונים כדי להיראות רזה וזה לא עזר. אני לא יודעת איך הן מצליחות. הן אוכלות כל היום סוכריות ועוגות, ונשארות רזות. ואני מתרחקת מהן וסובלת, וזה לא עוזר. אולי זה תורשתי, כי אמי רזה ואבי שמן. אולי.

מכל מקום, זה מאוד הפריע לי. הבחנתי באירועים משפחתיים שהמבט אליי, אינו כמבט אל אחיותי. גם אני הייתי מסתכלת על עצמי בראי ועל אחיותי, והייתי מאוד מתוסכלת. לפעמים אפילו בכיתי. לא סיפרתי לאף אחד למה אני בוכה. התביישתי. לא היה לי למי לספר את מצוקתי.

עד שיום אחד הבריק לי. מי אומר ששמנה פחות יפה מרזה? זה עניין של טעם אישי. אמנם בחברה שלנו, כדי להיות דוגמנית, צריך להיות מאוד רזה. מסכנות, בקושי אוכלות, ונעשות חולות. מקצוע לא טוב.

פעם מישהו סיפר לי אמירה של הפילוסוף הצרפתי וולטר מתוך מילון הפילוסופי שלו: מה זה יופי? תלוי את מי תשאל. אם תשאל כושי, היא יגיד כושית, סיני – סינית, פר – פרה, קרפד – קרפדה. ואם תשאל פילוסוף, הוא יענה בבליל מילים בלתי מובן".

אז החלטתי ללבוש שמלה רחבה. אני מרגיש כל כך טוב בפנים חופשית, עדינה, טהורה, קלה כמו פרפר. לכולן אני מאוד ממליצה.

אך דבר אחד החשיך את האופק: האם בחורים ירצו בי? הרי הם שבויי אופנה ואינם מבינים כל מה שאמרתי קודם. ושוב חשבתי: אני מכיר הרבה נשים שמנות, והן נשואות לגברים מאוד חכמים, מאוד מוצלחים, מאוד יפים, מאוד דתיים. ובכל זאת, לא הייתי רגועה לגמרי.

במיוחד, בן דוד שלי מאוד מצא חן בעיניי. ההורים שלנו היו מאוד שמחים אם ישא אחת מאתנו. אכן אחיותי אמרו לי שהן מעוניינות בו. אם כבר, הוא יבחר באחת מהם, ולא בי המסכנה והדלה. אך מה אעשה? אם רבונו של עולם גזר עליי שאהיה שמנה, כך צריך להיות, וכך טוב, בין שאני מבינה למה, בין שאיני מבינה.

אלא שקרה דבר בלתי צפוי. כשחזרתי מהשוק, נתקלתי בבליטה במדרכה, נפלתי וכל מה שקניתי התפזר. התחלתי להרים בקושי רב, כאשר שמעתי קול מאחורי:

• אפשר לעזור?

• בשמחה רבה.

פתאום ראיתי שזה בן דודי. מיד הכרתי אותו, אבל הוא לא הכיר אותי. אבל ראיתי מצחו מתקמט. בסוף הוא שאל:

• פניך מזכירים לי משהו...

• כן, עדנה גפן. דיברו עליך טובות רבות. האמת היא שהציעו לי בשידוך את אחיותיך. בחורות נפלאות, אבל איני מעוניין בהן, ואף פעם לא הציעו לי אותך. חבל.

נאלמתי דום.

הוא הוסיף:

• האם היית מסכימה, אחרי שנגמור להרים את הכל, שנפגש לשידוך בלובי של המלון ממול. סליחה שאני מתערב בצורה כל כך לא מנומסת.

• זה בסדר. אשמח מאוד.

דמעות זלגו לי. מיד ניגבתי אותן בשרוולי כדי שהוא לא ירגיש.

את ההמשך ניחשתם: פגישת שידוך, עוד פגישה, ועוד פגישה. מסיבת אירוסין, חתונה, הולדת תינוקת חמודה, הולדת תינוק חמוד. היום היתה ברית מילה, אז כתבתי לי זאת כדי להודות לד'.

אולי תרצו לקרוא.