שו"ת טבילת כלים

ש: מאיזה חומר יש להטביל כלים?

ת: מתכת, מן התורה. זכוכית, מדרבנן. חרסינה, חומרה, ואפשר להקל. פלסטיק, יש להקל.

ש: שימוש חוזר בכלי שגוי יצר, כגון קופסת שימורים או בקבוקי שתיה.

ת: יש מקילים, כי הכלי עשוי רק להוציא ולא להכניס, ואין לו גדר של כלי, ועתה הוא נהפך לכלי על ידי יהודי, ויש לסמוך על שיטה זו. שו"ת ציץ אליעזר.

ש: כלי שלא מבשלים בו, כגון כוסות וצלחות?

ת: ודאי חייבים. כי הם לצרכי סעודה.

ש: כלי שמכינים מזון לא מוכן, כגון מערוך ומטחנת בשר?

ת: מחלוקת , כי מצד אחד נוגעים באוכל, ומצד שני אינו מוכן לאכילה. לכן, בלי ברכה.

ש: קולפן?

ת: מצד אחד, אינו כלי סעודה. מצד שני, הוא מכין את האוכל. ויש מקילים בין ירק או פרי שראוי לאכילה בלי קילוף או בלי בישול. יש הולכים על פי כל תשמיש, ויש הולכים עפ"י רוב תשמיש. מסקנה: להטביל בלי ברכה.

ש: כלי חשמלי?

ת: יש שרצו לפתור, כי מחובר לבנין, לכן אינו נחשב כלי. סברא דחויה.

א', נתינה לגוי ושאילה ממנו. פתרון דחוק, לא לכתחילה.

ב', טבילה וייבוש מול מפזר חום.

ג', פירוק דבר שמוציא אותו מכלל שימוש ושוב הרכבה על ידי יהודי.