מצא אחרת נאה הימנה

שאלה: "בית שמאי אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה, שנאמר כי מצא בה ערות דבר (דברים כד, א)". זה מובן. אבל בית הלל אומרים: "אפילו הקדיחה תבשילה". זה לא מובן. וכי מזון לא טעים הוא סיבה לגירושין?! ורבי עקיבא עוד פחות מובן: "אפילו מצא נאה הימנה, שנאמר: אם לא תמצא חן בעיניו" (משנה גיטין ט, י). זו סיבה לגירושין?! שקר החן, הבל היופי, אשה יראת ד' היא תתהלל (משלי לא, ל)! ובכלל נאמר: "כל המגרש אשתו ראשונה, אפילו מזבח מוריד עליו דמעות, שנאמר: ...אשת נעוריך אשר בגדת בה, היא חברתך ואשת בריתך" (גיטין צ, ב). במיוחד שרבי עקיבא הוא שאמר שאושרו של אדם הוא "כל מי שיש לו אשה נאה במעשיה" (שבת כה, ב), ולא יופי חיצוני. והוא שאמר לתלמידיו: "שלי ושלכם, שלה הוא" (נדרים נ, א).

**תשובה: **א. קודם כל, הרמב"ם בפירוש המשניות כותב שאין הלכה כרבי עקיבא: "ודברי רבי עקיבא דחויים, לפי שאם מצא נאה ממנה ישאנה, - ולא יגרש את זו, בעוד שלא חטאה שום חטא".

ב. יתר על כן, הרמב"ם פוסק כבית שמאי: "לא יגרש אדם אשתו ראשונה, אלא אם כן, מצא בה ערות דבר" (הלכות גירושין י, כא).

ג. באשר לדברי בית הלל, על הקדיחה תבשילה, ודאי שזה דבר שאין לו שחר, אך מה נעשה אם הבעל הוא אדם נעול על אוכל, ועקב זה יש מריבות תמידיות בבית. הב"ח כותב שבגלל זה הוא שונא אותה. אי אפשר לחיות בשנאה. וכבר כתב הרמב"ם: "ואין ראוי לו למהר לשלח אשתו ראשונה, אבל שניה, אם שנאה ישלחנה" (שם). זה לשיטת בית שמאי, ובית הלל סוברים שגם את אשתו ראשונה הוא יכול לגרש, אם הוא שונא אותה, שהקדיחה תבשילה. או כדברי המאירי שהכוונה שמזניחה את צרכי הבית.

ד. אך נוסיף את דברי רבנו תם, שאמנם יכול לגרש אותה, אבל מזבח מוריד דמעות (תשובה עז).

ה. באשר לשיטת רבי עקיבא, כתב רבי יהודה החסיד שאם הוא לא יגרש את אשתו, הוא יחטא באשת איש עם האחרת, זה כמו היתר יפת תואר, ולכן מותר לו, אבל הוא יתן על כך את הדין (ספר חסידים שפ).

ו. ויש להוסיף שלא יתכן שאדם ימצא אשה נאה יותר מאשתו. אלו נישואים רקובים. וכבר אמר אדם הראשון לחוה אמנו: כל הנשים לעומתך, הן כמו קופות, כפי שמובא בספר הזוהר.

ז. וכן נוסיף מעשה באיש שמאוד הציק לאשתו, לכן החליטה להתגרש, כמו שנאמר: אין אדם חי עם נחש בכפיפה אחת. אמר לה רב: אם תתגרשי המזבח יבכה. ענתה לו: אני בכיתי כל כך הרבה, אז שהוא יבכה פעם אחת.