צרות וחולשת אמונה

ש: אשה מבוגרת ספרה שהיו הוריה אנשים מאוד צדיקים, וסבלו מאוד בימיהם האחרונים, מה שגרם שאמונתה נפגעה מאוד. מה אפשר להשיב?

ת: זו אי הבנה במושג אמונה. אמונה היא לתת אמון בד', שכל מה שהוא עושה, זה לטובה. אם יש אמונה, רק כאשר הכל טוב ויפה, זו אמונה שטחית, אמונה מילולית. כאשר קשה, כאן מבחן האמונה. כל ספר איוב מברר נקודה זו.

אך גם בכיתה א' לומדים על אמונתו של נח שטרח לבנות תיבה, במשך מאה ועשרים שנה, תחת המבטים הלועגים, ועל שאף לא היתה טיפת גשם. לומדים מאברהם אבינו שנצטוה להקריב את היקר שלו בחיים ובעולם, ולא היסס לרגע. ועוד ועוד יהודים רבים לאורך הגלויות, שמסרו נפשם בתמימות ולא נחלשו באמונתם. אמונה אמיתית, היא אמונה בד' גם ברגעים הקשים. חוכמת ד' היא גדולה יותר מחוכמתנו. הכל שייך לסדר ההנהגה האלהית לטובה, גם אם אינינו מבינים למה. אין פירוש האמונה, שלא יהיו יסורים, אלא אמונה גם בעת צרה. אדרבה, נסיונות קשים מקרבים לד'. ירמיהו כט, יא: "כי אנכי ידעתי את המחשבה אשר אנכי חושב עליכם, נאום ד'". – אני יודע מדוע אני חושב מחשבות אלה, - "מחשבות שלום ולא לרעה" – וזאת למה – "לתת לכם אחרית ותקוה" – הגלות הנוראה היא בסופו של דבר לטובתכם. צריך אמונה תמימה בד'.