חסד לכל

חסד הוא תכונה להיות טוב לב, לעשות מעשים טובים לזולת, לנסות לעשות אותו מאושר, לעזור לו. ואהבת לרעך כמוך.

נתחיל בבעלי חיים. "למה נקרא שמה חסידה? שעושה חסידות עם חברותיה" (חולין סג). למשל, מחלקת מזונה איתן. אז למה היא בהמה טמאה?

מתרץ בעל חידושי רי"מ, שזה מפני שהיא עושה חסד רק לחברותיה, ולא לציפורים אחרות. נמצאנו למדים שעשיית חסד, לקרובינו, לאהובינו, אינה מספקת. אם אנו חותכים בין אלה שהם חברינו לבין אחרים, אז באמת אין לנו מידת החסד. לא רק לאלו שהם כמונו, שהם יותר סימפטיים, אלא גם לאנשים שנראה לנו שאין לנו אלא מעט משותף. בלי Favoritism, בלי Cronyism, בלי Nepotism, בלי Ingroup and Outgroup, כלומר קבוצת פנים וקבוצת חוץ, בלי חלוקה לקבוצות חברתיות, בלי הטיית קבוצת פנים, בלי דמוניזציה. אוי כמה מילים כדי לתאר את התופעה הנוראה של חלוקת האומה לשנים: "אנחנו והם".

לא. כולנו עם אחד. המשותף גדול לאין ערוך מהמפריד. מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.

חילוקי דעות, כן. זה טבעי, זה בריא. חילוקי לבבות, לא. אין דתי וחילוני, אין חרדי וציוני, אין אשכנזי וספרדי, אין ימני ושמאלני, אלא עם אחד בארץ.

הכר את השני, הכר אותו באמת, ואז תאהב אותו. הקשב לו, הבן אותו.

זה פיקוח נפש האומה, זה חשוב מכל, זה מספר אחד.

מסילת ישרים יא: "ואהבת לרעך כמוך, כמוך בלי שום הפרש, כמוך בלי חילוקים, בלי תחבולות ומזימות, כמוך ממש".