כיסוי ראש חלקי

שאלה: יש עתה אופנה חדשה של כיסוי ראש חלקי לנשים, על ידי בד בצורת פס. האם די בכך? ובכלל איפה כתוב בתורה שיש מצווה על אשה לכסות את ראשה? ולמה בכלל, יש חיוב כיסוי ראש, מה רע בשיער גלוי?

תשובה: א. נכון שלא כתוב בתורה בפירוש שיש לאשה לכסות את ראשה, אבל אנחנו מאמינים בתורה שבעל פה.

ב. הרבה דברים הם מצות ד' על אף שאינם כתובים בתורה, כי הם דברים פשוטים ומסתברים, כמאמר הגמרא הידוע: למה לי קרא? סברא! זה תלוי בשאלה האם התורה ניתנה לטיפשים מושחתים או לחכמים מוסריים. אם ניתנה לטיפשים מושחתים, אז יש לפרש כל דבר. אך אם ניתנה לחכמים מוסריים, הפירוט הזה יהיה עלבון לחכמתם ומוסריותם.

ג', אכן זה דבר פשוט ששיער אשה הוא דבר יפה. שערך כעדר העזים. לכן הוא נחשב כגורם לפיתוי (עיין ברכות כד). הרי זה דבר פשוט ומובן מאליו, שאשה מעוניינת לגלות שיערה, כדי להראות את יופיה. אם כן, זה נגד הענווה והצניעות.

ד', ריבונו של עולם הוא שנתן לאשה את היופי הזה. חז"ל אומרים שד' קלע את שערות חוה אמנו לפני שהביאה לאדם הראשון (ברכות סא, א). נמצאת למד שיופיה של אשה היא עבור בעלה, ולא חלון ראווה לכל.

ה', אבל לגלות בחוץ, היא צריכה להתבייש. "שאלו את רבי יהושע...מפני מה האיש יוצא וראשו מגולה והאשה ראשה מכוסה? אמר להן: לאחר שעבר עבירה והוא מתבייש מפני אדם, לפיכך יוצאת וראשה מכוסה" (בראשית רבה יז, ח).

ו', זה היה דבר פשוט גם לפני מתן תורה שצניעות כוללת כיסוי שיער. הוכחה פשוטה לכך, היא שכאשר רבקה ראתה לראשונה את יצחק, מיד "ותקח הצעיף ותתכס" (בראשית כד, סה). על אף שעוד לא היתה נשואה אלא רק מאורסה.

ז', גם אצל הגויים, כך היה נהוג, כבר בעולם העתיק. למשל תגלת פלאסר הראשון, מלך אשור, שהיה חי לפני כבר יותר משלושת אלפים שנה, הוציא הוראה שאשה נשואה ברחוב חייבת לכסות ראשה, אך אשה זונה חייבת לגלות ראשה. הרי שאז, זה היה סימן ההיכר בין אשה רגילה לאשה מושחתת. זה קצת דומה, להבדיל, לדין אשה סוטה: ופרע את ראש האשה (במדבר ה, יח), לסימן שהיא כבר לא בפנים. גם ביוון וברומא העתיקה, אשה נשואה חבשה כיסוי ראש. מעניין שבלטינית, אותה מילה מציינת כיסוי הראש ונישואין. ברומא, אם אשה הלכה בגילוי ראש, אפשר היה לגרש אותה. אפילו הם למדו משהו טוב מעם ישראל. חז"ל הגדירו כיסוי ראש כ"דת משה ויהודית" (כתובות עב, א), - דבר מהותי לצניעות הישראלית. גם הנוצרים וגם המוסלמים למדו כיסוי ראש אשה מאתנו. וכך הם נהגו. המוסלמיות האדוקות עדיין נוהגות כן. הנוצריות הרבה פחות. גם הם הבינו שיופי חיצוני הוא מלכודת לחולשת האדם.

ח. מתוך כך, מובן מאליו, שעל פי ההלכה, לחתיכת בד אין שום ערך, כי עדיין נראה השיער אז מה הועילו נשות ליברליות. כל המחלוקת בפוסקים היתה אם אפשר לגלות טפח, כלומר שמונה אצבעות על שתי אצבעות רוחב. אגב, גם לגבר, עיגול קטן על הראש אינו נחשב כיסוי, באף שפה בעולם, אך אין זה נושא שלנו.

ט, ואגב, במקומות רבים, גם רווקות יהודיות נהגו לכסות ראשן, אך גם זה אינו נושא שלנו.

י. ואגב, גם גבר צריך להיות לבוש בצניעות גמורה גם כשהוא לבד בחדרי חדרים בחושך, כי הקדוש ברוך הוא מלא כל הארץ כבודו (שו"ע או"ח ב). וקל וחומר אשה. אך, אין זה נושא שלנו.

יא. זה הכלל, גילוי השיער מיועד להבלטת היופי. אך אנחנו, תלמידי משה רבנו, אינינו זקוקים לכל הסברים הנ"ל. אנו מאמינים בד'. אנו יודעים שמצוה זו, ככל המצוות, עושה תיקונים בעולמות עליונים. אמנם אנו לא מבינים אותם, אך אנו מתהלכים בתמימות. אשרי בנות ישראל הצנועות.