חרדים וצבא (תש"פ–תשפ"ד)

שאלה: מאוד מצער שחרדים לא הולכים לצבא. הם לא מבינים שזה פיקוח נפש?! אולי לכפות עליהם? אולי להסביר להם? אולי קריאות של רבנים ציונים? אולי לשדר להם בוז?

תשובה: יש נטיה טבעית באדם שהכל יסתדר כפי רצונו בן רגע. זה פעמים רבות, כמו במקרה שלנו, מאהבת האמת והצדק, מאהבת העם והארץ. אבל יש להבין שתהליכים חברתיים מורכבים לוקחים זמן. אין שלום עכשיו! משיח עכשיו! בית המקדש עכשיו! כמו כן, אין כל חרדים בצבא עכשיו!

כאשר מרן הרב קוק הגיע לארץ, הוא מצא שני ציבורים: הישוב הישן והישוב החדש. הישוב הישן היה מסור לתורה ולמצוות, ליראת שמים ולמידות טובות, לקיום מצוה קלה כחמורה, להקדשת כל רגע פנוי ללימוד תורה. אבל ענייני הציונות, כבנין הארץ וקל וחומר הקמת המדינה, לא עניינו אותו. ראשם היה במקום אחר.

לעומת זאת, הישוב החדש, נפשו היתה בבנין הארץ, בחקלאות, בעלייה, בהקמת מדינה, בהקמת צבא. אבל ענייני תורה לא היו בראשם, הם היו זרים להם.

מרן הרב קוק עמל קשות לקרב שני הציבורים, להסביר לציבור א את ערכי ציבור ב בשפה של ציבור א, ולהסביר לציבור ב את ערכו של ציבור א במילים של ציבור ב. ודאי שמלאכתו הניבה פרי, אך לא עד תום. הוא החל ולא סיים. צריך סבלנות היסטורית.

כל כפיה על החרדים לא תעזור, היא רק תרחיק. כל מיני הסברים לא יועילו, הם עיוורון רוחני. כל הקריאות של הרבנים הציונים הן לשוא, הן סוג של התנשאות, כאילו החרדים אינם יודעים ללמוד.

משל למה הדבר דומה? כפיה על הציונים החילונים, לשמור שבת ולאכול כשר. או נאומים נלהבים, או קריאות של רבנים.

אלא אם רוצים להשפיע על החרדים, הדרך הנכונה, היא שנתרומם אנחנו בעצמנו, בתורה ובמצוות, ביראת שמים ובחרדת קודש. אז הם יראו, ויעריכו, ויתקרבו.

כי האמת חייבת להיאמר: החרדים צודקים. כל מה שהם עושים הוא נכון וקדוש. אלא שעל יסוד החרדיות הזאת, יש להוסיף עוד קומה. לא במקום אלא בנוסף. לא אלטרנטיבי אלא קומולטיבי.

ומעשה בתלמיד חדש שהגיע לישיבת מרכז הרב. אמר לו רבנו הרב צבי יהודה: אתה חרדי.

כלומר החרדיות היא טובה וקדושה, על כולנו להיות חרדים, אלא להחזיר דבר שנשכח במשך אלפיים שנה. ואז במשך שנים, החרדים יראו וישמחו ויצטרפו.