מלחמה – דבר נורא!

[מתוך שו"ת רדיו. ערך: דוד בן שושן]

ש: ישנם פילוסופים והוגי דעות רבים, שכתבו בגנות המלחמה. הם אמרו שהמלחמה באה מתוך דחפים ילדותיים, אגוצנטריים, רצונות לכבוש שטחים ולשפוך דם – אשר אלו תאוות פסולות ומכוערות. ראו מה קרה במלחמת העולם הראשונה – כעשרים מיליון הרוגים שמתו לחינם, ובסופה כמעט ולא הושג דבר ואף צד לא ניצח; וידועים הקרבות בגבול צרפת-גרמניה, כגון קרב פשנדל, בשנת תרע"ז, שמתו שם מיליונים רבים לשווא במשך חודשים ארוכים. וראו מלחמת העולם השניה – השואה הנוראה מכל וכל, וכשישים מיליון הרוגים, שמתו לשווא. ואכן, ישנם קולות כיום במלחמתנו, האומרים: אנא, להפסיק את המלחמה, חבל על ההרוגים, היתומים והאלמנות, ההרס והפגיעה בתושבים. איך עונים לטענות אלה?

ת: אין לענות לטענה זו אלא להסכים איתה באופן עקרוני. וודאי שצריך להפסיק את המלחמות בעולמנו. איננו בעד מלחמות; אנו בעד שלום עולמי. היו פילוסופים מלכתחילה בעד מלחמות, בעלי דעות מיליטריסטיות, כגון הפילוסוף הצרפתי רנאן (Ernest Renan), וכמו הפוליטיקאי הפרוסי ביסמרק (Otto von Bismarck). אך הם היו יחידים במכלול המחשבה האנושית לאורך הדורות. רוב ההוגים הנורמלים היו נגד מלחמות. מלחמה היא דבר רע ואכזר.

כדי להפסיק את המלחמות, צריך להבין מה הסיבה שבגללן הן פורצות. בדומה לרופא, שכדי לרפא את מחלתו של אדם, עליו להבין מהיכן היא נובעת. והאריך לבאר הרמב"ם בספר מורה נבוכים (א נב) על חשיבות ידיעת דבר בסיבותיו. אומר הפילוסוף קאנט: הסיבה המרכזית של המלחמות, הינה האלימות שבאדם. האדם הוא אלים, ולכן הוא נלחם. לא הסכסוכים גורמים לאלימות, אלא האלימות גורמת לסכסוכים. והרי האלימות לא תיעלם מחר בבוקר. היא קיימת משחר האנושות, מקין שרצח את הבל. אומנם הסיבה לא תעלם, אך המלחמות תיפסקנה בהדרגה. הוא מביא שלושה נימוקים לכך:

1. השלום האימתני – גם מדינה שתנצח, תספוג הרבה מאוד הרוגים ופגיעות. ולכן האנושות תלמד שלא כדאי לה להילחם.

2. השלום הכלכלי: מדינות תהיינה מסורגות אחת בשנייה, במידה כזאת שכל פגיעה במדינה אחת, תושלך על המדינה השנייה. לכן, האנושות תבין במוקדם או במאוחר, שלא כדאי לגרום נזק כלכלי למדינה מסוימת שאיתה נלחמים. בסופו של דבר, הדבר יביא נזק כלכלי למדינה המנצחת בעצמה.

3. השלום מבני-מוסדי: בחלוף השנים תיבננה חברות מתוקנות, שבהם האילוצים שיוצרים מנגנוני האיזונים והבלמים, והצורך בביקורת ולגיטימציה ציבורית יאטו את קצב קבלת ההחלטות המביאות לשימוש באלימות.

ודאי, הנימוקים של קאנט נכונים, אך בפועל המציאות עבדה אחרת; וגם הרבה לאחר מותו נמשכו המלחמות. ישנם מלחמות על אש קטנה: מלחמת סוריה במורדים – כחצי מיליון הרוגים, מלחמת רוסיה-אוקראינה – כחצי מיליון הרוגים. היו גם מלחמות על אש גדולה, כגון מלחמת העולם הראשונה, והשנייה – עם כשישים מיליון הרוגים.

האדם הוא אלים, יש בו אלימות כיצר הרע. בתוך החברה, קשה לו להיות אלים, שכן יש בה מערכות של אכיפה, משפט ובתי כלא. כל אלה דברים המונעים את התפרצות האלימות השורה באדם. לפעמים אדם מוצא פוקרנו ליצר אכזרי זה על אשתו, כי היא לא תגיב, היא לרוב תשתוק, כדי לא לפגוע במשפחה ובילדים, וזה כשלעצמו דבר חמור. גם אלימות מילולית בין איש לאשתו קיימת ומהווה פורקן אלימות. הכעסים והדחפים מצטברים אצל האדם, בסוף מתפרצים במלחמות. לכן, אין שיטה להפסיק את המלחמות בין רגע. אך יש שיטות לצמצם אותן. כמיליארד אנשים כרגע מעורבים במלחמות; גם מלחמות אזרחים הן דבר נורא. במלחמת האזרחים באמריקה נהרגו שבע מאות אלף אזרחים. במהפכה הצרפתית –כמיליון הרוגים. במהפכה הרוסית – כעשרה מיליון הרוגים. ובסין, שנים וחצי מיליון הרוגים במלחמת האזרחים, ועוד כשמונים מיליון אזרחים בסין לאחר המהפכה, מתלאות הקומוניזם.

ודאי, מדינתנו, מדינת ישראל, אינה מעוניינת במלחמות. אך אין ברירה; אנו ניצבים נגד אלימות לא אנושית של ברברים צמאי דם מסביבנו. אך גם פה, אנו מנסים לצמצם כמה שניתן את המלחמות. איננו צמאי דם, ואיננו מתאווים לגלות אלימות. גם כיום, כאשר תוקפים אותנו בצפון בצורה איומה, אנו מאוד מתאפקים לא להיכנס למלחמות, ורק כשאין ברירה, נכנס. עצוב מאוד מה שקורה שם, ארץ רפאים; רבים עזבו, הרבה בתים ושטחים חרבו. ובכל זאת, אנו עם שוחרי שלום. אלא, שאנחנו נלחמים מתוך הכרח, מתוך רצון להגן על עצמנו מפני אויבנו הקמים לכלותנו. כמובן אנו שואפים לשלום עולמי, אנו נגד מלחמות, ומבקשים להגיע לאחרית הימים 'וגר זאב עם כבש', אך כרגע, המציאות היא אחרת. המציאות היא שיש אנשים אלימים מסביבנו, ואין לנו ברירה. לכן, אותם הקוראים שיש להפסיק את המלחמה כי היא דבר נורא, צודקים מבחינה תיאורטית, אך הם אינם מחוברים למציאות הלא פשוטה, שלא תיפתר מחר או מחרתיים.

הדבר המנחם הוא שיש לנו צבא. שכן, לפני כן, היו לנו פוגרומים, שואה, רציחות, ולא יכולנו להתגונן. ועכשיו, ב"ה אנו יכולים להתגונן. כתב המשורר היהודי צרפתי פגאני ((Herbert Pagani: "דקארט כתב 'אני חושב משמע אני קיים', אך הוא טעה, הרי אנו היהודים, חושבים כבר אלפי שנים ומתקשים להתקיים. לכן אקרא: 'אני מגן על עצמי, משמע אני קיים!' ".

שנזכה בחסדי ד' להילחם נגד אלימות וברבריות להביא שלום עולמי אמיתי בבניין מקדשנו ובביאת משיח צדקנו אמן.