אל תאכל יותר מדי

ש: האם יש הגבלות לגבי אכילת המזון, כמובן בתנאי שהוא כשר?

ת: א. ודאי. הרמב"ן כולל סוג זה של התנהגות בקדושים תהיו, שלא להיות נבל ברשות התורה. אך באופן פשוט, קדושה היא מדרגה של יחידים, מדרגה תשיעית במסילת ישרים.

ב. ברור שיש לאכול מזון בריא, כדברי הרמב"ם בהלכות דעות פרק ד. זה נכלל בציווי לאדם להידבק בד', כלומר מידות טובות, ועיין שם פרק א.

ג. הרמב"ם גם כותב לא לאכול יותר מדי, אפילו מזון בריא, כי זה מזיק לבריאות.

ד. ומה לנו יותר מהתורה עצמה שקשרה את הבן זולל וסובא לבן סורר ומורה.

ה. גם רבינו יונה בשערי תשובה (כא) מזהיר שאכילה יתרה גורמת לנפילות רוחניות.

ו. אמנם קשה לאדם להתנזר מאכילת יתר בזמן הסעודה, לכן ספר הזוהר כינה זאת "קרבא דמיכלא", קרב האוכל, שאדם לוחם בשעת סעודתו, שהאוכל לא יגרום לו נטיות בהמיות.

ז. כמובן, אין להגזים בכיוון השני, ולנהוג בספגנות יתירה. מצד אחר, הגמרא שבחה את היושב בתענית וקראה לו קדוש, דומה לנזיר, ומצד שני היא כינתה אותו חוטא, גם בהמשך לנזיר. לא קשה. תלוי אם יכול לעמוד בזה או לא (תענית יא. מובא במסילת ישרים, שער הפרישות).

ח. גם השולחן ערוך מדריך לעשות הכל לשם שמים, ובכל דרכיך דעהו (שו"ע או"ח רלא), מה שגם בגלל אכילה. ודאי שזו הדרכה נכונה. אך אף היא גבוהה מאוד ושייכת ליחידים, והיא מדרגה חמישית בספר מסילת ישרים, מדרגת הטהרה, כאשר כל אדם אינו מחוייב אלא למידת נקיות, או צדקות, שהיא במדרגה השלישית.

ט. ומכאן להדרכות מעשיות. קיבתו של אדם מכילה בממוצע 4\3 ליטר. אמנם, אפשר גם להכניס יותר, כיון שהיא גמישה, אך הרמב"ם כותב, שאין לאדם לאכול אלא 4\3 רעבנו, הרי 16\9 ליטר, כלומר קצת יותר מחצי ליטר.

י. ומה יעשה אדם שאחרי זאת, הוא עדיין רעב? ימתין, כי הרגשת השובע אינה מגיעה אלא אחרי 20 דקות, ויש אנשים שזה לוקח יותר זמן. לכן, בינתיים,ישתה מים.

יא. וכן במשך היום, אם הוא רעב, ישתה מים או יאכל מזון בריא כמו סלט ירקות.

יב. ועוד עצה חשובה. עשיו ביקש: הלעיטני. ומה היא הלעיטני? הכנסת מזון לפה, לפני שגמר ללעוס את המזון הקודם. לכן, כדי להינצל מגרגרנות, יש ללעוס את המזון עד שנהיה נוזל.

יג. לשובע.