ארבעה סוגי מתפללים

תפילת-מעמסה, תפילת-עסקה, תפילת-חוויה, תפילת-עבודה.

א', תפילת-מעמסה. חייבים להתפלל. זו מצוה מכבידה, אבל אין ברירה. לכן, מנסים להקל בכמה נתיבים: איחור לבית הכנסת, יציאה לפני הסוף, קריאת עלונים, פטפוטים, בדיחות, הסתכלות אחורה אולי יקרה משהו מעניין. העיקר להיפטר במהרה.

ב', תפילת-עסקה. למשל, אני מתפלל 40 יום בכותל, ותמורת זה, ריבונו של עולם ישלח לי פרנסה, בן זוג, בריאות וכו'. אבל יש אכזבות: אני קיימתי את הצד שלי בעסקה, והצד השני לא קיים. רק לזכור שד' לא חתם לך על שום חוזה. הוא אינו חייב לך כלום, ואתה חייב לו הכל.

ג', תפלת-חוויה. כיוון שהתפילה משעממת עד מוות, יש פתרון להכניס לה כל מיני חוויות. כגון: שירה, דברי תורה משעשעים, מוזיקה. כידוע, זו המצאה נוצרית שאומצה אחר כך על ידי הרפורמים.

ד', תפילת-עבודה. לעובדו בכל לבבכם. תפילה היא עבודה שבלב. אהבת ד', דבקות בד', שמח. לעבוד את ד' בלב, ברגש.