הרמב"ם: מאמין או פילוסוף
שאלה: הספר "הרמב"ם - פילוסוף דתי רדיקלי", באנגלית, טוען כי הרמב"ם היה פילוסוף רדיקלי שלא האמין בעל טבעי, בריאת העולם ונסים. לטענתו, הרמב"ם תפס את הדת בעיקר כיצירה אנושית שנועדה להכווין אנשים לחיים מוסריים ולהבנת האמת הפילוסופית. לטענתו, הרמב"ם פנה בספרו לשני סוגי קוראים: הראשון הוא הנבוך, האדם שמחזיק בתפיסה פילוסופית מסוימת וחושב שהיא סותרת את התורה. עבורו נכתב הספר כך שהוא יוכל לקרוא את תפיסתו שלו בתוך הספר ובתוך התורה ויוכל להמשיך לשמור מצוות. הסוג השני הוא התלמיד שאינו נבוך, המעוניין להבין עוד יותר את התפיסה הפילוסופית הנכונה ולהעמיק את ידיעותיו בתורה. לצד עניינים אלו, הספר עוסק גם בשאלת הבחירה החופשית, בהגותו של הרמב"ם.
תשובה: הטענות לגבי הרמב"ם כפילוסוף רדיקלי שדחה את העל-טבעי מתעלמות ממספר מקורות מרכזיים:
- אמונה בבריאת העולם
הרמב"ם כותב במפורש במורה נבוכים (ח"ב פרק כה): "דע כי אין אנו בורחים לומר בריאת העולם מפני הכתובים המורים על היות העולם מחודש... אבל אילו התבאר המופת על קדמות העולם... היינו מפרשים הכתובים ומוצאים להם פירושים שיסכימו עם אותו הדעת. אבל היות העולם קדמון לא התבאר עליו מופת, ולפיכך אין ראוי לנטות לדעת זה".
- אמונה בנסים
במורה נבוכים (ח"ב פרק כט) הרמב"ם מסביר: "כי כל מופת שנעשה על ידי נביא... לא נעשה אלא להורות על נבואתו האמיתית... ואין אנו מאמינים שמי שיטען לנבואה ויעשה אות הוא נביא עד שנדע שהוא ראוי לנבואה במעלותיו ובמעשיו".
- תפיסת התורה כאלוהית
בהלכות יסודי התורה (פרק ח): "משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה... ובמה האמינו בו? במעמד הר סיני, שעינינו ראו ולא זר ואוזנינו שמעו ולא אחר".
- לגבי הטענה על שני סוגי קוראים
הרמב"ם אכן פונה לקוראים שונים, אך מטרתו היא להוביל את כולם להבנה עמוקה יותר של האמת האלוהית, ולא לתת לגיטימציה לדחיית העל-טבעי. כפי שהוא כותב בהקדמה למורה נבוכים: "וכוונתי בזה המאמר להעיר איש דתי כבר נראתה לו אמיתת תורתנו... והשלימו לימודי העיון הפילוסופי".
- בנושא הבחירה החופשית
הרמב"ם מדגיש בהלכות תשובה (פרק ה): "רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו... הוא שהקב"ה הודיע לנו על ידי משה רבינו שנאמר ראה נתתי לפניך היום את החיים".
לסיכום: תפיסה זו מתעלמת ממכלול הכתבים של הרמב"ם. בעוד שהרמב"ם אכן שילב בין פילוסופיה לדת, הוא עשה זאת תוך אמונה מוחלטת בתורה שבכתב ושבעל פה. קריאה מעמיקה בכתביו מראה שהוא ראה את התורה כאלוהית, מאמין בבריאת העולם ובהשגחה פרטית, אך הסביר בכלים פילוסופיים.