הרבעון הרביעי

ש: יש תנועה חברתית חדשה למען שיח של שותפות, בשם הרבעון הרביעי. כיצד להתייחס?

ת: א. להיפגש יחד כדי להתקרב, ודאי טוב.

ב. כלומר, להתקרב מעשית, לברר אופני החיים המשותפים, אבל לא לדון מהי האמת, מה אידיאל החיים, כי נקודת המוצא שונה, ולנו היא תורה מן השמים.

ג. התנועה נולדה עקב טענה על משבר פוליטי וקרע חברתי, אבל זה קרה רק אצל מועטים (5%-8%), לעומת עם ישראל, שם הכל תקין וטוב ויפה.

ד. הביטוי "הכנסת אורחים" בעניין דעות שונות, בעייתי מאוד, כי את היצר הרע אי אפשר לארח, כמבואר בסוגיית היצר הרע סוף גמרא סוכה, ובמהר"ל, נתיבות עולם, נתיב כח היצר.

ה. "ליבה יהודית" היא ודאי דבר טוב, אך אם היא מבוססת רק על מגילת העצמאות, הרי היא דלה מאוד, כמובן.

ו. קבלת החלטות על פי רצון האזרחים, ודאי טוב, אבל ממילא זה ככה, בסדר הדמוקרטי של בחירות. וכמובן, לא כל החלטה היא לרוחנו. הסכמתנו, אין פירושה ויתור, אלא סבלנות.

ז. הכנסת הערבים, בקביעת התרבות, באידיאל ומהות המדינה, היא חורבן.

ח. באופן כללי סבלנות אין פירושה הסכמה לכל דעה, אלא הכרה שיתכן שיש בה ניצוץ של אמת, יחד עם עמידה מוחלטת על אמונתנו, כמבואר בספר אורות עמ' קל.

סיכום

א', יש שם מגמות גלויות מסוכנות מאוד, מלבד הנחות מובלעות, לא פחות מסוכנות.

ב', לא די בדיבורים על אחדות, יש צורך במעשים. איפה החסד לעניים, לחולים, לסובלים, למסכנים, לעשרות אלפי ניצולי שואה שמתלבטים כל חודש בין חזון, תרופות או חימום?

ג', פגישות עמוקות מלב ללב, קיימות מזמן, לא באורח מלאכותי יזום, אלא באורח טבעי, בצבא הגנה לישראל.