היסטוריציזם

ש: הגישה ההיסטוריציסטית של הרב קוק, גורמת לי תחושת נחנק. אני מרגיש דבר אחד חד-גווני, הכל צפוי, כל דבר מוסבר מדויק לפי אותה תבנית שידועה מראש. יש לי ציפייה למשהו גדול יותר מהעולם. האם נכון?

ת: א. בודאי שלא. מרן הרב קוק הוא ההפך הגמור. תיאוריה זו טוענת שההיסטוריה מגלגלת את עצמה על פי חוקיות עצמית מסויימת, ואי אפשר לשנות מהלך מוכרח זה.

ב. לא הרעיונות קובעים את המציאות, אלא אדרבה, המציאות, הכלכלית, החומרית, היא שקובעת את הרעיונות. האמת נקבעת לפי התקופה. יש אמת לזמן א' ואמת אחרת לזמן ב'. היא מתפתחת עם ההיסטוריה. כמובן, זה מביא לרלטיביזם ולניהיליזם. וכמובן, ניסוח האמת תלוי בתקופה, אך זו תמיד אותה אמת מוחלטת.

ג. קרל מרקס, מתומכי ההיסטוריציזם המובהק, טען שמה שמניע את ההיסטוריה הוא הכסף, התחרות, מלחמת המעמדות. לדעתו אין דתיות, אין לאומיות, אין אידיאליות. כל אלה הם הבל. רק הכסף קובע. אדרבה, הדת היא אופיום ההמונים.

ד. הפילוסוף פופר מראה שכל התיאוריות מהסוג הזה התבדו: ההיסטוריה אינה דומה למדע מדויק, שהכל ניתן לצפיה. ואכן, עינינו רואות המרקסיזם נפל.

ה. מרן הרב קוק סובר בספר אורות, למהלך האידיאות, שאידיאות הן המניעות את ההיסטוריה, ולא העניינים החומרים.

ו. יחד עם זה, הוא כותב בספר אורות, בקריאה גדולה, שאפשר להשתמש בעיקרון ההכרח באופן אמיתי, להפוך קול המון לקול שדי, ואת הנחש למטה האלהים. ההכרח הוא השלהבת האלהית הבוערת בכל אדם מישראל, ובכל אדם בעולם. ואי אפשר לעצור אותה. הכפירה אינה אלא עבדות, והאמונה היא חרות עליונה. לכן השלהבת האלהית תפרוץ.

ז. כמובן אין זה אומר, שאנחנו נישאר פסיביים ונחכה. להפך, זה יקרה דרך עבודתנו ומאמצינו. אנו שליחים של הקב"ה, וכלשון רבנו הרב צבי יהודה, ד' פועל "על ידינו ומתוכנו".