לחזור לגוש קטיף (תשפ"ה–תשפ"ט)

ש: האם יש לחזור לגוש קטיף ולהקים שם את כל הישובים?

ת: א. ודאי. אין כאן שאלה. מצוה גדולה. מצוה השקולה ככל התורה כולה.

ב. וכמובן, אנו יודעים שאי אפשר לעשות כל המצות בבת אחת. יש להתרכז במצוה שעושים, כמו שמסביר מרן הרב קוק בספרו מוסר אביך בכל דרכיך דעהו. כאשר אתה עושה מצוה א', תתרכז בה ואל תתפזר למצוה ב'. סוד הריכוז, סוד הצמצום.

ג. והרי כרגע אנו עוסקים במצות מלחמה, שהיא בעצמה מצוה קשה, הדורשת הרבה מסירות. אין לצה"ל כח אדם לעסוק בשתי המשימות יחד: לחימה והתיישבות.

ד. ברור שלחימה קודמת להתיישבות. והורשתם את הארץ וישבתם בה. אומרים חז"ל: בזכות שתירש, תשב. אחרי שהיא כבושה בידינו, אפשר להתיישב בה. אמנם גם לגור בארצנו כאשר גויים שולטים שם, זו מצוה, וכך נהגנו במשך כל הגלות. אך כידוע, הגלות נגמרה, ואנו שולטים בשטח מתוך כך מתיישבים.

ה. זה הסדר הנכון הפשוט: סור מרע ועשה טוב. קודם תשתלט על האנשים הרעים שם, ואחר כך עשה טוב להקים ישובים. "וכל קרני רשעים אגדע", ומתוך כך, "תרוממנה קרנות צדיק". תהילים עה, יא. וכן בנוי ספר מסילת ישרים: קודם, מידת הזהירות, סור מרע, ומתוך כך, מידת הזריזות, עשה טוב.

ו. אבל התשוקה אל עשה טוב, נותנת כח לקיים סור מרע. מידת החסידות ששאיפתה מוזכרת במילים הראשונות, נותנים כח לטפס מדרגה אחר מדרגה. וכן בזכות שתירש תשב, אך אנו יורשים מתוך תשוקה לישוב. וכמובן, אחרי שנשב זה גם יחזק את תירש, כפי שהיה בעבר.

ז. סיכום. השאיפה לחדש גוש קטיף קודמת ללחימה, אך, בפועל הלחימה קודמת להתיישבות. במהרה בימינו.