הגולם מפראג

ש: האם באמת המהר"ל ברא גולם?

ת: מחלוקת. בני דורו ותלמידיו לא מזכירים, רק יותר מאוחר, יש מסורת.

ש: האם בכלל אפשר לברוא גולם?

ת: כן. בגמרא, אמוראים בראו גולם (סנהדרין סה, ב). וכן הגר"א התחיל לברוא (הקדמת ר"ח מוולוז'ין לפירושו על ספרא דצניעותא). החכם צבי דן אם מצטרף למנין (סי' צג). רבי יעקב עמדן גם מעיד (שאילת יעב"ץ ב, פב).

ש: בשביל מה לברוא גולם?

ת: א. במצבי פיקוח נפש, להציל יהודים. ב. להראות גדלות ד'.

ש: האם זו דרך לקרב לתורה?

ת: לא. רבנו הרב צבי יהודה מספר שמרן הרב קוק הוציא דיבוק, אך לא בזה תפארתנו. והרב מאיר אריק כתב שהמהר"ל עשה דבר לאין ערוך גדול מגולם: העמיד תלמיד גאון עולם, התוספות יום טוב.

ש: למה בעשיית גולם, לא עוברים על "לא תעשון אתי" צורת אדם?

ת: כמה סיבות: א. מותר ללמוד להבין ולהורות. ב. זה לא פסל, אלא יצור חי במידה מסוימת, זה דומה להולדה. ג. זה לא ישיר אלא גרמא. ד. זה לא בפעולה אנושית, אלא בצירופי שמות. ה. כאשר נצרך לפיקוח נפש, אין שאלה.

לסיכום, זה לשון הש"ך שכותב בשם הלבוש, "דשמות הקודש הם, והשי"ת נתן בהם כח שיוכלו לפעול על ידיהם החסידים והנביאים, והפועל בהם מראה גדולתו וגבורתו של השי"ת שמו, אך [בתנאי] שיתעסקו בהם בקדושה ובטהרה ולצורך קדושת השם או לצורך מצוה רבה, אשר לא נמצא דבר זה בדורות הללו בעוה"ר, ואפי' בזמניהם מצינו שנענש ישעיה ע"ז, וכ"ש בזה"ז שא"א לנהוג בטהרה ובקדושה, ורחמנא ליבא בעי" (שו"ע יו"ד קעט ס"ק יח).