שיטות בפסיכותרפיה

שאלה: יש שיטות רבות בפסיכותרפיה. יש ארבעה שיטות ראשיות: פסיכודינמית, קוגניטיבית, התנהגותית והומניסטית, ועוד עשרות תת-שיטות. מה השיטה הנכונה על פי תורה?

תשובה: א. זו שאלה חשובה מאוד, אבל אינה הנושא של התורה. התורה אינה עוסקת בהכרת המציאות, אלא במה שצריך להיות במציאות (נתיבות עולם למהר"ל, נתיב התורה, פרק יד). אמנם יש בשמונה פרקים של הרמב"ם, תיאור תורת הנפש, אך היא של אריסטו, אלא שמע את האמת ממי שאמרה. על כל פנים, אין פסיקה סופית, ובספר התניא יש תורת נפש אחרת. אכן, נפשו של כל אדם היא מאוד מורכבת, שאפשר לתאר אותה בעשרות אופנים. כמובן, יבוא יום בו תתברר תורת הנפש שלנו באופן מכריע, אך טרם הגיע הזמן, ובינתיים אנו מקיימים שמע האמת ממי שאמרה, או ליתר דיוק ממי שאמרוה.

ב. כל זרם פסיכולוגי מורכב משנים: תיאוריה של נפש האדם מצד אחד, ניסויים ותצפיות מצד שני. באשר לתיאוריה, ניתן לבדוק במידה מסוימת אם אינה סותרת את התורה. למשל, התורה והפסיכואנליזה מסכימות שיש תת מודע, אלא מחולקות מה יש שם, ואין כאן המקום להאריך.

ג. באשר לניסויים ותצפיות, הם לכאורה תחום מדעי טהור, עם הוכחות ועובדות. אך באמת, אינו כן. כי אולי יש עובדות לא ידועות ואולי יש פרשנות אחרת לעובדות.

ד. אך בהחלט, מחקר השוואתי בין השיטות, הוא בעל חשיבות מכרעת, כדי להבחין בין טיפול מועיל יותר לטיפול מועיל פחות, ואף טיפול שאינו מועיל כלל, ואפילו טיפול מזיק. במובן זה, העיקר אינו להוכיח את אמיתות התיאוריה על האישיות, אלא התוצאות. על כל פנים, מוסכם על הכל, שהרוב הגדול של אנשים שקיבלו טיפול, הם במצב יותר טוב מאלו שלא קיבלו.

ה. באשר להשוואה בין השיטות, הנה לפני 100 שנה בערך, פסיכולוג בשם רוזנצוויג טען שאין שום הבדל בין השיטות, וכולן מועילות באותה צורה. כלומר לא הייחודי לשיטה קובע, אלא המשותף לכל השיטות, common factors. מאז נעשו מחקרים השוואתיים רבים, שברובם, אישרו הנחה זאת, שלשיטות שונות בהבנת הנפש ודרך הטיפול יש יעילות דומה.

ו. הוא כינה את התיאוריה שלו בשם "אפקט ציפור הדודו'', Dodo bird effect. הדודו הוא ציפור שנעלם לפני מאות שנים, אבל בסיפור עליסה בארץ הפלאות, מסופר שהוא ארגן תחרות ריצה ליצורים רטובים מסביב לאגם, והראשון שיהיה יבש יקבל פרס. בסוף הוא הכריז: "כולם ניצחו, כולם יקבלו פרס'', בלי שבדק זמן הריצה, מרחק ריצה ומהירות ריצה.

ז. לפי זה, מה שקובע אינו המרכיבים הייחודיים אלא המשותפים, מה שנקרא פרדוקס השיווי, הלא המה הקשר, האימון, הכנות, הפתיחות, הרגשת הביטחון והמוגנות, אישיות המטפל, מתן הסבר מארגן התופעות השונות, היחס החם, המכבד והדואג, אופי המטופל. ומה שנקרא באורח כוללני, הברית הטיפולית. כתוצאה מזה, מטפלים רבים אינם מתמקדים בשיטה אחת, אלה מפתחים כיוון אקלקטי היונק מכל השיטות.

ח. יחד עם זה, יש גם עמדה אנטי דודו. יש מטופלים במצבים מיוחדים, הזקוקים דווקא לטיפול מסוים, כגון פיגועי חרדות, כפי שהוכיחו מחקרים רבים.

ט. האמת היא שעל אף ריבוי המחקרים, ומטה-אנליזה, קשה להגיע למסקנה סופית. יש כאן נתונים אנושיים לא כל כך מדידים. למשל, היתה רווחת הנחה שטיפול CBT, הוא הטוב ביותר. אך ניסויים השוואתיים עדכניים מכחישים זאת.

י. על כל פנים, רוב רובם של המחקרים תומכים בדודו.