למה הרמב"ם לא מזכיר פורים משולש

[תשובה לתוכנית ברדיו. ערך: הרב מרדכי ציון]

ש: למה אין התייחסות ברמב"ם לפורים משולש?

ת: שאלה טובה! אכן הרמב"ם לא כותב על פורים משולש.

יש שש מצוות בפורים - קריאת המגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות, סעודה, קריאת התורה של ויבוא עמלק והוספת על הניסים לתפילת שמונה עשרה וברכת המזון.

משום שהרמב"ם לא כותב שום דבר, אפשר להבין שהוא מתכוון לומר, שהדין הוא כמו שהוא כותב לגבי פורים דפרזים שחל להיות בשבת.

א', קריאת המגילה - כתוב בגמ' מגילה (ד, ב), כשפורים חל בשבת, אסור לקרוא את המגילה, גזירה שמא יטלטל. אלא אי אפשר לדחות, כי כתוב במגילת אסתר (ט, כז): "לא יעבור", ודרשו חז"ל (שם) שאם אי אפשר לקרוא את המגילה בזמנה מקדימים ולא מאחרים. לכן, יש לקרוא את המגילה ביום שישי. וכן כתב הרמב"ם (הלכות מגילה א, יג).

לכאורה שאר הדברים, יש להשאיר במקום ולעשותם בשבת. אחרת, הרמב"ם היה צריך לומר לנו.

ב', ויבוא עמלק - אין שאלה, יש לקרוא אותה בשבת.

ג', על הניסים - כנ"ל.

ד', סעודה - גם אין בעיה לעשות סעודת פורים בשבת. אלא לא יהיה היכר שהיא לשם פורים ולא לשם שבת, לכן יש לדרוש בהלכות פורים כדי שיהיה היכר, כמו שכתב הרמב"ם בעצמו לגבי פורים דפרזים שחל בשבת (הלכות מגילה א, יג): "ושואלין ודורשין בהלכות פורים באותה שבת כדי להזכיר שהוא פורים". וכן כתב בשו"ת מהרלב"ח (סי' לב): "שכיון שהרמב"ם ז"ל אין כן דעתו בודאי כמבואר בהלכות שלא כתב שינוי כלל בענין הסעודה כשחל ט"ו בשבת לא להקדים ולא לאחר כמו שכתב בענין קריאת המגילה והוא הרב בזה המלכות יש לנו לעשות מעשה ע"פ". ולא שייך אין מערבין שמחה בשמחה. א. לא אומרים כלל זה בכל דבר (עיין פירוש הרב על קצשו"ע קד, יז). ב. אין מצוות שמחה בשבת.

ה', משלוח מנות - וכן משום שהרמב"ם לא מזכיר דין מיוחד למשלוח מנות, לכאורה, שהוא סובר שיש לשלוח אותם בשבת. אמנם המאירי (מגילה ה, א) כתב שאין לשלוח מחשש הוציאה. והחזו"א כתב (או"ח קנה) כתב משום עובדין דחול, וכן מחשש שמא יעבירנו. אלא הרמב"ם סובר שמה שגזרו גזרו, מה שלא גזרו לא גזרו. גזרו על קריאת המגילה ולא גזרו על משלוח מנות. ואפשר לתת משלוח מנות באותו חצר. ואין בעיה לעשות קנין בשבת: א. אפשר לעשות קניין לפני שבת על ידי אחר משום זכין לאדם שלא בפניו. ב. דין זה לא שייך בקיום מצוות כגון קניית לולב ביום טוב ומכירת עליות בבית הכנסת אצל קהילות מסוימות.

ו', מתנות לאביונים - יש כמה אפשרויות. א. אמנם ערוך השולחן (או"ח תרפח, יז) אומר שאי אפשר לתת מעות בשבת לפי שהם מוקצה, אפשר לתת בשבת בלי טלטול. וכבר כתבנו על החשש שמא יטלטל, מה שגזרו גזרו, ומה שלא גזרו לא גזרו. ב. אמנם במחצית השקל (תרפח, י) כתב שעל פי רוב שולחים מעות, אפשר לתת מזון. גם הרמב"ם (הלכות מגילה ב, יז) מזכיר שחשוב להזמין עניים לסעודה. ג. כתוב בגמ' מגילה (ד, ב): עיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה. כלומר, העניים שיודעים שביום שקוראים את המגילה הם מקבלים מתנות לאביונים. אמנם הרמב"ם לא הביא גמרא זו בפורים דפרזים שחל בשבת, אבל לא משום שזו פחות הלכה ויותר מציאות, ולכן יש לתת מתנות לאביונים כשקוראים את המגילה.

אמנם לפני ששואלים למה הרמב"ם לא הביא פורים משולש, תשאלו למה הגמרא לא מביאה?! הרי בדרך כלל, הרמב"ם לא כותב דברים שאינם מופיעים בגמרא.

אבל רי"ף, רא"ש ושו"ע (או"ח תרפח, ו) כן מזכירים פורים משולש, ומחלקים שתיים לכל יום. יום שישי: קריאת המגילה ומתנות לאביונים. שבת: קריאת התורה של ויבוא עמלק ועל הניסים. יום ראשון: סעודה ומשלוח מנות.

מאיפה הם לקחו את זה? מהירושלמי שלא לערבב שתי הסעודות (מגילה פ"א ה"ד). והרמב"ם לא ידע את הירושלמי? כן, אך הלכה כבבלי. וכן כתב בשו"ת מהרלב"ח (סי' לב). אלא לפי הרי"ף והרא"ש, אם הבבלי לא דיבר על זה, הלכה כירושלמי.

לכן, היא מחלוקת עקרונית, מה הדין כשהירושלמי מזכיר הלכה בפירוש והבבלי סותם, האם הבבלי סותם כי הוא לא סובר כן, או משום שהוא לא מזכיר כל דבר (אגב, שלוש פעמים הרמב"ם מביא את הירושלמי, והראב"ד אומר: הרב הזה פסק כירושלמי).

אלא כל זה אני מחדש, בעניי.