שו"ת צוואה

[רשם והוסיף מקורות: הרב מרדכי ציון]

ש: האם כדאי לכתוב צוואה?

ת: ודאי. כאשר אין צוואה, יש פעמים רבות מריבות מכוערות בין היורשים.

ש: אבל התורה כתבה סדר ירושה: הבכור פי שניים, הבנים ולא הבנות.

ת: בענייני ממונות מותר לאדם להתנות על מה שכתוב בתורה. התורה דיברה במקרה של קבעו כלום (רמב"ם, הלכות נחלות ו, א).

ש: כיצד ראוי לחלק? יותר לצדיקים? למי שיש לו יותר ילדים? בכור?

ת: בשווה בין כולם, כדי למנוע מחלוקות, שנאה וקנאה.

ש: גם בנות?

ת: ודאי. וכבר בעבר היו תקנות לתת לבנות "שטר חצי זכר" מסיבות שונות (רמ"א אה"ע צ, א). בימינו הסיבה פשוטה: גם נשים עובדות בחוץ, או עובדות בעבודות בבית מעבר לחיוב.

ש: אבל אי אפשר לכתוב צוואה בניגוד לתורה?

ת: נכון. אבל מותר לתת מתנה למי שרוצים. אבל יש בזה בעיה. כי אחרי שהוא נתן, זה כבר לא שלו, הוא כבר לא יכול לשנות, וגם הוא בעצמו לא יכול להשתמש בנכס.

ש: אז שיתן מתנה אחר שמת?

ת: יש בזה בעיה, כי אי אפשר לתת מתנה, אלא בחיים, אבל אחרי שהוא מת, הוא לא יכול לתת מתנה, כי זה כבר לא שלו.

ש: וגם אי אפשר לתת מתנה שתחול אחר המות?

ת: נכון, גם זה אי אפשר, כנ"ל. אלא יתן מתנה שתחול שעה לפני שהוא מת.

ש: אך גם בזה יש בעיה, כי זה רק על מה שיש לו עכשיו, ולא על מה שיצטבר אחרי הכתיבה?

ת: נכון. לכן יש נוהגים להוסיף "הודאה". אך לא נסתבך בפרטים, אלא ניקח באינטרנט נוסח של צוואה, התקף גם בבית הדין וגם בבית המשפט.

ש: ומה יהיה עם אדם לא ידע כל זה וסתם כתב צוואה, וחילק לא כמו התורה?

ת: זה גם חל בגלל שתי סיבות. א. מצוה לקיים דברי המת (שו"ת מנחת שי סי' עה). ב. דינא דמלכותא דינא (שו"ת אגרות משה אה"ע א, קד).

ש: ולסיום, לכתוב צוואה, אין בזה עין רעה?

ת: לא. יש בזה עין טובה.