שיחה עם בר מצווה (תשפ"ה–תשפ"ט)

ש: איך הקמת את הישיבה?

ת: פנו אליי ושאלו אותי אם אני מוכן להגיע. מי שהקים אסף תלמידים, לא הרבה, עשרה, ושאל אותי אם אני מוכן להיות שם. הייתי שם עם כעשרה תלמידים. ככה התחילה הישיבה. לאט לאט הגיעו עוד ועוד, שבסך הכל היו עד כה בישיבה בערך 2000 תלמידים.

ש: למה רצית שתהיה ישיבה ובמיוחד בעיר העתיקה?

ת: רציתי שתהיה ישיבה, כי הקדוש ברוך הוא רוצה שתהיה תורה בעולם. 'ויאמר אלהים יהיה אור', אור זה תורה. ולמה בעיר העתיקה? כי זה המקום הכי קדוש בעולם, מול הר הבית, מול מקום המקדש, ובוודאי שצריך להקים שם ישיבה.

ש: מה תרצה שתלמידיך יקבלו בישיבה?

ת: קודם, מידות טובות, אחר כך, יראת שמיים, אחר כך, תורה.

ש: מה חשוב לעשות בגיל בר מצווה?

ת: צריך להיות גיבור. קודם כל גיבור בגוף, לעזור לאמא שלך, לעשות דברים קשים. אחר כך להיות גיבור ברגש, אם דברים לא מסתדרים, כמו שאתה אוהב, לא לבכות, להתגבר. עוד שלב, להיות גיבור בשכל, כל דבר, לשבור את הראש, להבין. ולמעלה להיות גיבור בטוב, להתגבר על היצר הרע.

ש: מה טוב שאלמד בתורה?

ת: 'אין אדם לומד תורה, אלא במה שליבו חפץ'. תלמד מה שאתה אוהב. כמובן, בתלמוד תורה, אתה לומד מה שאומרים לך ללמוד. אבל בזמנך הפנוי, תלמד מה שאתה אוהב ללמוד.

ש: הרב יוכל לברך אותי?

הרב: אני כהן ומברך, מי מברך, אני או ד'? ודאי ד' מברך, כי אני אומר: יברכך ד'.