שיעורו של הגר"א ווייס בזמן אזעקה

שאלה: ראיתי סרטון, שהג"ר אשר ווייס היה באמצע שיעורו בבית מדרשו בירושלים, והיתה אזעקה (בזמן שרוב רובם של הטילים שוגרו מתימן). הרב אמר: "הסיכוי שהטיל יתפוצץ בבית הכנסת שבו אתה נמצא הוא מאוד מאוד רחוק. אבל אני לא יכול לתת פסק שאתה לא צריך ללכת למקלט, כי אם אף אחד לא ילך אז אנשים ימותו. ולכן כאשר יש אזעקה אתה צריך ללכת למקלט. הבעיה שבהרבה בתי כנסת אין מקלט, למשל אצלי בבית הכנסת אין מקלט קרוב. אז מה שעשינו בשמחת תורה, יש חלק בבית הכנסת שהוא הכי רחוק מדלתות וחלונות, מתחת לעזרת הנשים והיינו שם". והגר"א ווייס המשיך בשיעורו. מה דעת הרב על זה?

**תשובה: **

א', הדין הפשוט

באופן פשוט, אדם חייב להיכנס למרחב מוגן בעת אזעקה, משום הדין הוא שיש להישמע להוראות פיקוד העורף משום ונשמרתם, דינא דמלכותא דינא ושכל.

[עיין ספרי הלכות אזעקה (סי' א). והבאתי שם שבזמן אזעקה בירושלים במבצע צוק איתן, אמרו לי התלמידים בישיבתנו עטרת ירושלים: התלמידים ירדו לכניסת הישיבה, שהוא מקום יותר מוגן, אך ראש הישיבה (הרה"ג שלמה אבינר שליט"א) לא ירד. שאלתיו על כך. אמר לי: ירדתי! אך היה עמוס ולא היה מקום, אז הייתי תקוע במדרגות. והרב הוסיף: כמו הסיפור עם הג"ר משה פיינשטיין והחלב... (שפעם הגרמ"פ הרים קופסת חלב, הביט עליה ושם אותה בצד בלי לקחת ממנה והרים קופסה אחרת ושפך ממנה לתוך הכוס. ביום למחרת פורסם שהגרמ"פ פסק שאסור לשתות מהסוג הראשון של חלב. שאלוהו על כך. אמר ר' משה: קופסת החלב הראשונה היתה ריקה...) – מ"צ.]

ב', "שכיח היזקא"

כתב הרמח"ל במסילת ישרים (סוף פרק ט) שיש פחד אמיתי ויש מי שמפחיד עצמו במחשבות של הבל. כידוע, יותר אנשים מתו מאז שיבת ציון בתאונות דרכים מאשר כל המלחמות וכל הפיגועים יחד. במקרה שלנו הסיכון נמוך, כלומר לא "שכיח היזקא" (פסחים ח, ב). היה תלמיד שלמד בישיבת הסדר, וההורים שלו אמרו לו לא להמשיך ללמוד שם, כי הישיבה נמצאת ביש"ע, וזה מסוכן. שאלו את הג"ר יצחק זילברשטיין, רבה של רמת אלחנן בבני ברק, והוא אמר שחמישה אחוז נקרא סיכון (עיין חשוקי חמד יומא פד ב וב"ב צו א). כלומר, אם יש מאה תלמידים בישיבה וחמישה נהרגו. ברור שבחסדי ד' עלינו, מצבנו טוב יותר לאין ערוך. הג"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג מגדיר זאת בסדר גודל של אחד לאלף (שו"ת הגריא"ה הרצוג, או"ח ח"א, עמ' רסט), על יסוד שו"ת רבי עקיבא איגר (סימן ס). כלומר אם יש ביש"ע מאה אלף אנשים, ונהרגים כל יום מאה. ב"ה אין דבר כזה. לכן מן הדין אין חובה לחשוש.

ג', סיכון זעיר לשם מצוה

שאל התפארת ישראל על משנה ברכות (א, ג אות כה): איך רבי טרפון הכניס עצמו לסכנה לקיים את קריאת שמע בערב על פי שיטת בית שמאי, הרי אינו בכלל יהרג ואל יעבור? ותירץ שמותר לקחת סיכון זעיר לשם מצווה. וכן נהג רבי עקיבא בבית האסורים כשנטל ידיים עם מעט מים במקום לשתות והכניס את עצמו לספק סכנה (עירובין כא, ב). וכן כתב בפתחי תשובה (יו"ד קנז). לכן לשם קיום מצוה כמו לימוד תורה, מותר לקחת סיכון זעיר. וכן לצורך פרנסה (שם).