שו"ת רבי נחמן

]רשם וערך: דוד בן שושן[

ש :האם מותר לנסוע לאומן בראש השנה להשתטח על קבר רבי נחמן?

ת: בנושא נסיעה לחוץ לארץ להשתטח על קברי צדיקים, פסק הרמב"ם (הלכות מלכים ה, ט): "אסור לצאת מארץ ישראל לחו"ל לעולם, אלא ללמוד תורה או לישא אישה או להציל מן הגויים ויחזור לארץ". כלומר, הרמב"ם מתיר לצאת רק לשלושה דברים:

א. לימוד תורה, בתנאי שלא מצא בשום מקום אחר בארץ מקום שליבו חפץ בו ללמוד.

ב. חתונה, אם לא מצא עם מי להתחתן כאן.

ג. להציל מהגויים – לאדם שיש סכום כסף או דברי ערך בחו"ל, ואי אפשר שמישהו אחר יוציא אותם ויביאם לו לארץ, מותר לנסוע, שהרי זה כספו.

התוספות בע"ז (יג א) כתבו שמותר לצאת מהארץ בשביל כל מצוה. נסיעה לקברי צדיקים, זו מעלה, אך לומר שזו מצווה – אין לכך מקור. ובשביל מעלה לא התירו לנסוע לחו"ל.

אם כך, לפי הרמב"ם והתוספות, אין היתר לצאת להשתטחות על קברי צדיקים. שכן אין זו מצווה. אמנם כמה אחרונים, ואחרוני אחרונים, פסקו שמותר לצאת להשתטח על קברי צדיקים. השדי חמד מביא כמה מקורות להתיר, וכן מתירים הג"ר חיים דוד הלוי, הג"ר יוסף ליבמן, האדמו"ר מליובאוויטש, ועוד. וכן מובאים בשו"ת 'תשובות והנהגות' (ח"ג ס' סא) את דברי המקובל בעל ה'לשם שבו ואחלמה', שהשכינה שורה בקברי צדיקים אמיתיים בחו"ל, ומקום זה נחשב כארץ ישראל. אך פוסקים רבים אחרים פסקו כדעת הרמב"ם שאסור.

וכן מרן הרב קוק, ביחס לספר שדי חמד (שו"ת משפט כהן ס' קמז), תמה עליו: "איך יתכן לומר שתהיה מצווה לצאת עבור זה לחו"ל... ולמה לא תספיק אהבת אבות העולם ישני חברון, עד שנצטרך לצאת על זה מא"י לחו"ל?!", ועוד כותב במקום אחר: "המבלי אין קברים בא"י!?" וכן מובא בשו"ת "אז נדברו" (יב, כח), שכתב הג"ר בנימין זילבר בעניין יציאה לקברים בחו"ל: "זה עלבון לארץ ולאבות הקדושים, התנאים והאמוראים גדולי ישראל הטמונים כאן". ומסופר על הג"ר שלמה זלמן אוירבך, שכשהיה נוסע מביתו בשכונת שערי חסד לישיבת קול תורה בשכונת בית וגן, היה עובר על יד הר הרצל, היה מתפלל שם ואומר שכיוון שאלו קברי צדיקים שמתו על קידוש השם – אין לו מה לנסוע למרחקים.

בעניין השתטחות על קברי צדיקים, ישנה מחלוקת ראשונים עד כמה הדבר כדאי ולא יביא למכשול. רבים חששו, שהדבר יביא לדרוש אל המת, לבקש ממנו ישירות דברים, ולא לבקש מד' שבזכות הצדיק יושיע אותנו. וכן כתבו כמה אחרונים שיותר חשוב ללמוד את דברי הצדיק מאשר להשתטח על קברו. ברם, רבים כתבו במעלת השתטחות על קברי צדיקים, וכידוע כלב בן יפונה השתטח על קברי אבותינו שבחברון (סוטה לד, ב; ורש"י במדבר יג, כב), אך ודאי שיותר חשוב ללמוד את דבריהם ואת תורתם של אותם צדיקים, להתרומם ולהתקדש.

וכן הטיסה הרחוקה לקבר צדיק מעוררת בעיה: הטיסה עולה כסף רב שהעניים צריכים אותו. תן להם את הכסף – זו מצווה ודאית יותר מנסיעה לקברי צדיקים. הסגולה הטובה ביותר הרי היא נתינת צדקה. "וצדקה תציל ממוות" (משלי י, ב; יא, ד), היא מצילה ממוות את המקבל ואת הנותן גם יחד. עוד בעיה היא ביטול תורה. אם אתה לא עושה כלום – לך לקברי צדיקים. אך אם אתה לומד תורה – שב והמשך ללמוד. חבל על הזמן. אגב, מי שיפתח את השדי חמד יראה שאותו גאון לא מתיר, אלא אומר שמי שעושה את זה – בדיעבד אפשר ללמד עליו זכות.

עינינו רואות שבארץ ישראל יש הרבה צדיקים וגאונים אדירים, ולא יצאו מהארץ אפילו לקברי צדיקים. וכי כל הצדיקים הקבורים בחוץ לארץ יכולים להתחרות עם הרמב"ם? עם יונתן בן עוזיאל? עם האבות והאמהות!? אומנם יש שיאמרו: 'יש לי קשר מיוחד עם הצדיק שבחו"ל', אך כבר מרן הרב קוק ענה על זה: 'ועם אברהם אבינו אין לך קשר מיוחד? ועם יצחק אבינו?'.

אגב, רבים מחסידי רבי נחמן עצמם סוברים שיש להיות בראש השנה בארץ ישראל, והם מקיימים אז תפילות בכותל המערבי, בבית כנסת ברסלב במאה שערים, בבית כנסת פריאל הסמוך לשם, ביישוב תל ציון, בבני ברק – שיכון ו', בישוב איבי הנחל, ביישוב יבניאל, במירון ועוד. יתר על כן, גם רבים מגדולי התלמידים הראשונים של רבי נחמן סברו כן. גם החסידים האומרים "נ-נח-נחמ-נחמן-מאומן" – יאמר לזכותם שאינם יוצאים לחו"ל.

והנה ציטוטים מתוך החוברת "ראש בני ישראל" של חסידי ברסלב:

"על פי תלמידיו הקדושים כבוד מוה"ר נתן, ר' נפתלי, ר' שמעון ותלמידי תלמידיו במשך הדורות עד הדור האחרון – דעת ר' אברהם בר' נחמן מטולטשין ור' לוי יצחק זכר כל הצדיקים לחיי העולם הבא, המבררים מקחו של צדיק, שרצונו חזק וברור, שבראש השנה, אנשי ארץ ישראל שזכו להתיישב בארץ החיים – פלטרין של מלך, לא צריכים לנסוע לאומן, כי בארץ ישראל זורח אורו של צדיק ביתר שאת וביתר עוז, כמבואר מדברי רבנו זצ"ל, בליקוטי מוהר"ן ס' קיא, וזה לשונו: 'ראש בני ישראל' (שמות ל), ראשי תיבות רבי. ובסימן מח מבואר שדווקא בארץ ישראל זורח אורו בבחינת רבי, מה שאין כן בגלותא." (עמוד 1)

"רבי אברהם ברבי נחמן... אמר... בארץ ישראל, אדרבה – שמה זוכים בצורה הכי מובחרת להיות אצל רבנו זצ"ל..." (עמ' 5)

לסיכום, ביקור בקברי צדיקים הינו דבר בעל ערך, אך תמיד יש לשקול כל דבר לעומת שאר הדברים.

ש : אולי במקרה של רבי נחמן יש דין מיוחד, שהרי יש טוענים שקברו של רבי נחמן שונה משאר קברי צדיקים, ואם ניסע אליו הוא ימשוך אותנו מהגיהנם?

ת : כדי לענות על שאלה זו, יש לברר איך להתייחס לרבי נחמן, כי ישנה בזה מחלוקת גדולה אצל גדולי ישראל. שהרי יש אצל רבי נחמן כל מיני דברים לא מובנים ומוזרים. ישנם גדולים היוצאים בחריפות נגדו עם ביטויים מאוד קשים עקב כך. וכן יצא קונטרס עם ציטוטים של רבי נחמן מאוד בעייתיים ולא מובנים. מחריד מאוד לקרוא את הדברים. בחב"ד יוצאים בחריפות נגד רבי נחמן. וכן הסבא משפולה היה מדבר כל יום חצי שעה בגנותו של רבי נחמן, כי באמת דבריו מורכבים ומסובכים, ואפשר להתבלבל מהם.

אחרים סוברים: רבי נחמן הוא צדיק וגדול, וכל הביטויים האלו שהובאו בקונטרס הם לשון גוזמא. כמו שחז"ל אומרים שדיבר הכתוב בלשון גוזמא, כגון: "ערים גדולות ובצורות בשמים" (דברים א כט), וכי הביצורים הגיעו עד לשמים? אלא זו לשון גוזמא: "ערים גדולות ובצורות בשמים בשמים סלקא דעתך? אלא גוזמא דברו חכמים לשון הבאי" (תמיד כט א). וכן בחז"ל: "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה" (רמב"ם דעות ב ג) – זה לשון גוזמא, הוא לא באמת עובד עבודה זרה, אלא הכוונה שחמור לכעוס. לכל בית מדרש יש לשון גוזמא משלו. זאת כדי להדגיש דברים וכדי להבליט חשיבותם. לכן, רבי נחמן היה צדיק וקדוש, ויש לתרץ דבריו שלא מובנים. אם אמורא סותר תנא – נתרץ את דברי האמורא. ואם ראשון סותר אמורא – נתרץ את הראשון. ואם רבי נחמן סותר גמרות ופוסקים – נתרץ את רבי נחמן. אכן, המתנגדים לא מוכנים לתרץ דבריו, ואומרים – לכך בדיוק הוא התכוון. אך אנו לא נאמר כך, אלא נתרץ אותו ונלמד עליו זכות. הנה כמה דוגמאות:

כשהחשיב רבי נחמן את התמימות ושלל את הפילוסופיה – הדבר בא מתוך עומק התמימות. לדבריו, התמימות יותר גדולה מהפילוסופיה, כמו שהוגדרה הפילוסופיה של ריה"ל כ"פילוסופיה של שלילת הפילוסופיה". לכן, הוא לא שולל את המחשבה הרציונלית, אך אומר – התמימות מעליה. (עיין לנתיבות ישראל ב ריד).

ולגבי דבריו על התקשרות בצדיק ופרישה מתענוגות – אין זה חידוש שלו, אבל הוא מבליט זאת מאוד. יום אחד דיברתי עם רב חשוב חסיד ברסלב, ודיברנו על ההערצה לצדיק. הראיתי לו באורות הקודש סוף כרך ג', פסקאות על ההערצה לצדיק. אמר החסיד: זה יותר ממה שדיבר רבי נחמן. עניתי: 'אכן, אך באורות הקודש יש גם נושאים אחרים..'. לכן, ההערצה לצדיק אינה חידוש של רבי נחמן, אך הוא מרחיב בזה מאוד. יש הדגשה גדולה מאוד של הערצת הצדיק. וכן מביא רבנו הרב צבי יהודה (לנתיבות ישראל כד) שרבי נחמן מברסלב היה בלהט קודש אישי – הייתה לו התלהבות ודבקות בד', שאולי הביאו אותו לומר דברים לא מובנים. אך יש לעמול להבינם לאור דברי הגמרא.

לגבי אמירתו לבוא אליו בראש השנה לאומן, כבר פירשו תלמידיו: הוא מתכוון למי שממילא גר בגלות, כמו שמבינים חסידי ברסלב הוותיקים פה בארץ – שהם תלמידים של התלמידים שלו.

ובעניין הבטחתו להוציא את מי שיבוא אליו מהגיהנם – כבר לפני כן זכינו שאברהם יוציא אותנו מהגיהנום (עירובין יט א). וכן יצחק אבינו (שיר השירים רבה ח; סוכה נב ב; רש"י ד"ה שבעה רועים ושמונה נסיכים). ויתרה מזו – אברהם אבינו יושב על פתחו של גיהנם ואינו נותן לאדם מהול להיכנס שם (בראשית רבה מח, ח). איננו צריכים לחפש תחבולות חדשות כדי להינצל מגיהנום. די לנו בדברי רבותינו הקדושים, התנאים והאמוראים, אשר לימדונו שקיום מצוות התורה הוא שמציל מהגיהנום – כגון: קריאת שמע (ברכות טו ב), תפילה (דרך ארץ זוטא ט), ביקור חולים (נדרים מ א), צדקה (גיטין ז א, בבא בתרא י א), או לימוד משנה (מדרש תלפיות).

לכן רבי נחמן היה צדיק וקדוש, אך אין לומר שיש לו דין מיוחד שמאפשר יציאה מהארץ ללכת אליו.

ש : יש מספרים שחזרו משם עם התלהבות עצומה, הרגישו "אורות" וחוו חוויה מאוד משמעותית! ת : כלל גדול: כל דבר שבא מהר – הולך מהר. העיקר הוא שצריך לעמול ולתקן מידות ולעשות תשובה. תורתנו הקדושה אינה דת של התלהבות, אלא עבודה מאומצת יומיומית. אם באה החוויה – הנה מה טוב. אך לא בשבילה אנו עובדים. ומה נעשה אם החוויה תיגמר? נמשיך ללמוד ולקיים מצוות – הם חיינו ואורך ימינו.

אמנם יש שם עכשיו קיבוץ אדיר של יהודים, ד' יברכם, אך ברוך ד' ניתן לעשות זאת גם בארץ. ודאי, אומן אינה קדושה. אומנם הקימו שם עיר שלמה עם בתי מלון, וכוללים, אבל הגויים האוקראינים הקימו בתי תענוגות, אלכוהול, סמים ובתי בושת – והיהודים נכשלים בהם. אין זה מקום קדוש.

ש : למה לא מעבירים את קברו של רבי נחמן לארץ?

ת : אכן, היה ראוי לעשות זאת. היו פעם תלמידים שרצו להעביר את הקבר, אך יש שהתנגדו: 'רבי נחמן חייב להיות שם, אומן קדושה!'. כמובן אלו דברי הבל. הקדושה שם היא בזכות הצדיק שקבור שם, אך אם נוציא אותו – לא תישאר שום קדושה. וכן השלטון האוקראיני מתנגד, שכן הוא מרוויח מזה מיליונים.

פעם חסידי ברסלב, בוגרי סיירות, רצו לעשות מבצע – לגנוב את הקבר של רבי נחמן ולהביא אותו לארץ. זו מחשבה מוזרה, אך כוונתה טובה. ולבסוף לא עשו. ומה שאומרים שבסוף עשו, ורבי נחמן פה – זו אגדה בעלמא.

מי שמפיץ את התעמולה של הנסיעה לאומן – אלו חברות הנסיעות, המרוויחות מכך מיליונים. מדפיסים חוברות של רבי נחמן, אך לא אכפת להם ממנו ומתורתו. אכפת להם כסף, ועושים שימוש ציני בכך.

ש : מה היה יחס מרן הרב קוק ורבנו הרב צבי יהודה לרבי נחמן?

ת : רבנו הרב צבי יהודה החשיב את רבי נחמן כאדם גדול וקדוש, בלי להיות חסיד שלו. בספר "לנתיבות ישראל" (ב' רי"ד) הוא כותב :'מישהו אמר שרבי נחמן מברסלב לא היה לא מקובל ולא פילוסוף, וחשב שעיקר השגתו של אדם באה על ידי התקשרות בצדיק ופרישה מתענוגות. אך האמת שכן היה מקובל ופילוסוף'. וכן מביא ציטוטים מגדולי תורה: רבי אברהם מזלוטשוב: "אדם הגדול בענקים... יודע תעלומות חכמה... דברים מושכלים שכל אלוקים".

בספר "שני המאורות" [תשע"ט] ישנן הערות על "ליקוטי מוהר"ן" ועל "ליקוטי תפילות", רבנו השכיל להבין את רבי נחמן על פי דברים אחרים. פעם חסידי ברסלב נתנו לרבנו בצעירותו ספר של רבי נחמן. הוא שאל את אביו מרן הרב קוק. הרב אמר לו שרבי נחמן אדם גדול וקדוש, אבל את הספרים שלו ללמוד אחר כך, לא בהתחלה. כי אם אתה לומד בהתחלה, אתה עלול לא להבין מה הוא אומר. יש ללמוד קודם ש"ס, ראשונים ואחרונים, ספרי אמונה ומוסר. ומתוך כך תבין בצורה נכונה מה שאומר רבי נחמן, וזה יביא לך ברכה (מובא בספר 'רבנו'). אם אתה מתחיל בהתחלה ללמוד כתבי רבי נחמן, אתה עלול להיות מבולבל. ולכן אנחנו רואים חסידי רבי נחמן שהם מבולבלים, כגון מי שאומר: "נ-נח-נחמ-נחמן-מאומן".

ש : מה המקור שאם אומרים "נ-נח-נחמ-נחמן-מאומן", ד' יוציא אותנו מהגלות ויביא את המשיח?

ת : הרב אודסר היה תלמיד ישיבה בצפת. הוא הרגיש בודד, כי הוא היה החסיד ברסלב היחיד בישיבה, ולא התייחסו אליו יפה. יום אחד, בטעות, הוא אכל ביום צום, והיה במשבר. חבר שלו שחמל עליו, כתב לו הפתק המפורסם, כאילו כתבו רבי נחמן, ושם לו בספר של רבי נחמן. כשהוא פתח את הספר, הוא ראה את הפתק, ורץ לראש הישיבה. ראש הישיבה צחק ואמר: 'זה הכתב של התלמיד הנ"ל, שידוע בליצנותו ובכשרונו לדברים אלו. הוא כתב את זה כדי לנחם אותך מתוך טוב לב'. הרב אודסר שם את הפתק בצד. אחרי זמן, אחרים מצאו אותו, ועשו מזה עניין שלם.

לכן, זה שום דבר. עשו גם בדיקת גיל הדיו של המכתב, וגילו שזה מזמן הרב אודסר, ולא מזמן רבי נחמן.

מלבד זאת, יש לנו כלל גדול: אין קיצורי דרך להבאת הגאולה .וכי אם נגיד "נ-נח-נחמ-נחמן-מאומן", זה יביא את הגאולה?! בשביל להביא את הגאולה, צריך לקיים את התורה ואת המצוות. מי שמאמין שאם אומרים "נ-נח-נחמן" זה מביא גאולה, אולי עובר על 'דרכי האמורי'. כמו שמובא במסכת עבודה זרה (י"ב א), שאם לוחשים לחש: "שברירי רירי ירי רי", אלו דרכי האמורי. וכי רבי נחמן עבר על דרכי האמורי?! חלילה!

אך יש לדעת – גם אם יש חסידי ברסלב שאומרים דברים מוזרים, כנגדם ישנם חסידי ברסלב שהם אנשים מאוד רציניים, מאוד עמקנים, מאוד צדיקים. אני אישית מכיר הרבה מהם. לכן מותר ללמוד רבי נחמן, אך לא צריך להגזים, ולהניח דברים אחרים. כל דבר במינון הנכון.