היסוד הגדול של התורה

ברור שהפסוק האחרון שבתורה, הוא התמצית של כל התורה. "ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל" (דברים לד, יב). למה כתוב דווקא "לעיני כל ישראל"? פירש רש"י: "לעיני כל ישראל - שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם שנאמר ואשברם לעיניכם והסכימה דעת הקב"ה לדעתו שנאמר אשר שברת יישר כחך ששברת".

לכאורה חטא העגל היה המאורע הכי נורא בתורה. אחרי הניסים העצומים שד' עשה לנו, הנה חטא נורא, כמו כלה שזינתה תחת חופתה, ונגד זה עונש נורא של שבירת הלוחות, מתנה אלוהית עם כתב אלהי!

אלא רש"י מסביר עפ"י דברי המדרש (שמות רבה מו, א): משל לשר שנשא אשה וכתב לה כתובה, ומסרה ביד השושבין. לאחר זמן יצא עליה שם רע שבגדה בבעלה. מה עשה השושבין? קרע את הכתובה שהיתה בידו, ובכך ביטל את נישואיה של האישה והציל אותה. בחטא העגל, ד' רצה לכלות את עם ישראל. אמר משה רבינו: למה? אמר ד': כי עם ישראל בת זוגי. אמר משה רבינו: יש לך הוכחה? אמר ד': הלוחות, הם הכתובה. לכן, משה רבינו שבר את הלוחות, ואמר להקב"ה: עכשיו אין לך הוכחה. אמר ד' למשה רבינו: זה מה שקיוויתי שתעשה! יישר כחך ששברת!

מכאן אנו מבינים מה זה אהבת ישראל!