דברי תורה במקלחת

ש: האם מותר להקשיב לדברי תורה בטייפ או ברדיו במקלחת ובשירותים?

ת: הגמרא מדברת על בית כסא של פרסאים (ברכות כו.), כלומר בית כסא בעל חפירה, כך שהצואה מתגלגלת מיד החוצה ולא שוהה כלל, ואומרת שמותר להיות שם עם תפילין.

האם לבתי שימוש שלנו יש דין כזה? הדבר נתון במחלוקת הפוסקים. י"א שלא, כי בבית הכסא ההוא הצואה אינה שוהה שנייה אחת אלא מתגלגלת מיד החוצה, כך שלמעשה זה לא בית שימוש (יחווה דעת ג, א). י"א שכן, כיוון שהצואה שוהה מעט מאוד, וכן מוזכר בשו"ע לגבי דין דומה - שירותים מזכוכית (או"ח פז, א), שאפשר לקרוא כנגדם כי הם מתנקים לגמרי. אמנם בתי השימוש שלנו אינם מזכוכית, אך הם מחומר המתנקה לגמרי (שו"ת מנחת יצחק, א, ס). להלכה - אין להקל, מלבד 2 מקרים: מי שנכנס לשירותים לקחת משהו שמונח שם, שאין צריך ליטול ידיים, או במקרה שאין ברז אחר מלבד בשירותים, שאז ייטול שם ויברך בחוץ. באשר למקלחת, הגמרא מחלקת בבית המרחץ בין חדר פנימי, חדר אמצעי וחדר חיצוני. בחדר חיצוני הכל מותר. בחדר אמצעי בו לבושים ולא לבושים, מותר להרהר בדברי תורה. בחדר פנימי אסור להרהר (שבת י.). חדרי המקלחות שלנו דומים לחדר אמצעי, שלבושים ולא לבושים בו, ונכנסים אליו לצרכים אחרים, כגון נטילת ידיים וכו'. לכן מותר להקשיב שם לד"ת, אפילו כשהוא תחת המקלחת (יבי"א, ה, י"א)