עונש לאונס

ש: התורה מענישה את האונס בקנס של חמישים שקלים. למה יש עונש כל כך קל?

ת: העונש הוא רק לאשה רווקה, העונש של אשה נשואה הוא חיוב מיתה.

באשר לרווקה, הרמב"ם מבאר במורה נבוכים (ג, מא) שהעונשים שבתורה הם לא נקמה. אנחנו משאירים את נקמה להקב"ה, שהוא יודע להעניש כל אחד לפי חוכמתו יתברך. אלא העונשים הם לשם הרתעה.

הוא מביא ארבעה קריטריונים לקביעת גודל העונש:

א. חומרת העבירה – ככל שהעבירה חמורה, כן יגדל העונש.

ב. תכיפות העבירה – ככל שהעבירה נפוצה, יש צורך בעונש חמור יותר. אם היא נדירה, – די בעונש קל.

ג. הכח המושך לעבירה – ככל שהעבירה מושכת את האדם מפני שיש לו חשק גדול לעשותה, או מפני שמופעל עליו לחץ גדול לעשותה – קיים צורך בעונש חמור, על מנת להרתיע.

ד. קלות העבירה – אם קל לבצע את העבירה מבלי להיתפס, רק עונש קשה ומאיים יכול למנוע את הישנותה.

לאור ארבעה הגורמים האלה, התורה הורתה שיש להעניש את האונס בכיסו, וזה מפחיד אותו, שאר הדברים אינם מפחידים אותו.

אגב, יוסף בן מתתיהו שיקר וכתב שעל פי התורה, מי שאנס חייב מיתה, כי ברומא זה היה העונש, והוא לא רצה שנראה פחות מחמירים מאשר רומא. זה גם אחת ההוכחות שיוסף בן מתתיהו לא היה תלמיד חכם, כי הרי אסור לשקר בשם התורה. לא חייבים לספר כל דבר שבתורה, אבל אסור לשקר בשמה (עי' ים של שלמה בבא קמא פרק ד ט. ועיין שו"ת רבי עקיבא יוסף שלזינגר ח"א או"ח מט).

על כן, התורה הורתה שזה העונש המתאים. אבל אם החכמים רואים שזו תופעה מאיימת, יש כח לחכמי דור ודור לתקן תקנות לתיקון עולם מדין הוראת שעה, אפילו חיוב מיתה (שו"ת הרשב"א ג, תיא), וכן פסקו בנידון הגרי"ש אלישיב, הגר"מ הלברשטאם ויבלחט"א הג"ר אשר ווייס, כגון כלא. ובעבר היו מענישים אותו בהשפלה פומבית, פרסום, מכות וביזוי.

סיכום: יש התורה באופן כללי, ויש החכמים, ואם הם רואים שיש צורך בכך, שהרי אשה שנאנסה, סובלת כל חייה. על כן, יש גם ללמד נערות הגנה עצמית. ויש להתחזק בטהרה ובקדושה בעמנו!