מעלת החרדים

ש: החרדים לא מתגייסים לצבא ולא נושאים בנטל. אם כן, הם טפילים, הנהנים מאחרים בלי לתת. כיצד להתייחס אליהם?

ת: א. יש לראות כל דבר בפרופורציה. לא לכל אחד יש כל המעלות, ולא לכל ציבור יש כל המעלות. איש על מחנהו ואיש על דגלו, וכולם משלימים אלו את אלו.

ב. אגב, לא כל החרדים לומדים כל החיים, יומם ולילה. למשל, החסידים על פי רוב, לומדים כמה שנים ואחר כך הולכים לעבוד.

ג. גם יש לזכור שגיוס בכח לא ילך. על אדם פרטי אפשר לפעמים לכפות בכח, אבל על ציבור שלם אי אפשר לכפות בכח, וקל וחומר תהליכים היסטוריים לוקחים זמן רב. כשם שחילוניים לא ישמרו תורה ומצוות בכפיה ובבית הסוהר, כך החרדים לא ילכו לצבא בכפיה ובבית הסוהר.

ד. זה נכון שיחסם אל המדינה ואל הצבא מאוד גרוע, וקצת דומה לחטא המרגלים. אמנם בחטא המרגלים, יש מדרגות. בחוץ לארץ, יש יהודים שפועלים נגד המדינה. ויש כאלה שלא פועלים נגד, אבל גם לא פועלים בעד. האחרונים יותר טובים מהקודמים. ויש פועלים בעד המדינה, אבל לא עולים לארץ. האחרונים יותר טובים מהקודמים. ויש שעולים לארץ, אבל לא פועלים למען המדינה. האחרונים יותר טובים מהקודמים, כי, ברוך ד', הם פה.

ה. צריך להסתכל על הציבור בכללותו, לא רק בצד אחד. המעלה הגדולה של החרדים, היא התורה. מסירות נפש גדולה עבור התורה. היה חורבן התורה בשואה, והם מוסרים את הנפש, שלא יהיה עכשיו חורבן התורה. קודם כל, הם מקפידים על כל המצוות, קלה כחמורה, מה שלא נמצאים אצל הדתיים. שנית, הם מקדישים כל זמנם ללימוד תורה. ויש מקדישים את כל חייהם ללימוד התורה. יש אצלם עשרות אלפים אברכים שהם ממש תלמידי חכמים, מה שאין כן אצל הדתיים, שלומדים ברובם רק שנים מעטות או בישיבות הסדר, או אפילו בישיבה גבוהה, אבל גם עוסקים בכל מיני מצוות אחרות באותו הזמן, לכן אין אצלם אברכים באותה רמה למדנית. גם כל הפוסקים הגדולים של הדור, כולם חרדים. ברור שאצל הדתיים, יש תלמידים חכמים, אבל כרגע הם לא באותה מדרגה. ברור שיהיו בעתיד, אבל כרגע זו לא המציאות.

סיכום: החרדים הם כח עיקרי להחזיק את התורה בארץ ובחוצה לה, ואנו מאוד מאוד צריכים אותם.