שאלות תלמידי תלמוד תורה קשת יונתן בית שאן

(ערך:הרב ינון שמחי)

ציצית שאלה: האם צריך ללבוש ציצית גם כשאין לי בגד 4 כנפות?

תשובה: כאשר אין בגד ארבע כנפות, עדיין צריך ללבוש ציצית. בעבר כולם התעטפו עם בגד שפינותיו היו מרובעות, לכן לכולם היה בגד ארבע כנפות והתחייבו בציצית. הגמרא מספרת (מנחות מא.)שלרב קטינא היה רעיון: הוא עיגל את אחת הפינות, אך בא מלאך ואמר לו כשהקדוש ברוך הוא כועס, הוא יכעס עליך, שהרי יכולת לקיים מצוות ציצית. מצוות ציצית איננה קשה, סך הכל כמה חוטים ועולים גרושים. בנוסף, אדם שלובש ציצית מקיים מצוה כל רגע ורגע. יכול להיות שאם אין לך בגד ארבע כנפות אינך חייב בציצית, ולכן אתה לא עושה עבירה, אבל דע לך שאתה מפסיד מצוה כל רגע. ישנה עוד מצוה שאדם מקיים כל רגע: ברית מילה, אתה נחשב נימול כל רגע אבל לא נחשב שמלים אותך כל הזמן אלא נימול. וכן מצוות ישוב ארץ ישראל, מצווה שמתקיימת כל רגע בעת שיושב בארץ.

הגאון מוילנא, לפני מותו, בכה ואמר: בעולם הנשמות אפסיד מצוות ציצית, תמורת כמה שקלים מקיימים מצוות ציצית, ושם לא יהיה לי. על כך הוא בכה.

כדורגל בשבת שאלה: האם ניתן לשחק כדורגל בשבת? והאם יהיה הבדל בין דשא למשטח מרוצף?

תשובה: אתם מבינים שיש בעיה לשחק כדורגל בשבת, משום גזירה של חז"ל. מן הדין מותר, אך חכמים גזרו, משום השוויית גומות. זאת אומרת, יש בליטה והיא מפריעה לשחק בכדור, כי נתקע או זז, וחוששים שהאדם ישווה את הגומה, יישר אותה, ובכך יעבור משום חורש. לכן גם על דשא יהיה אסור כי יכול להיות שיישר את הקרקע.

השאלה היא אם אפשר על מקום מרוצף, תשובה: לא, משום שגוזרים מרוצף בגלל לא מרוצף. אבל אם רוב השטחים בעיר מרוצפים, כמו בימינו, לא גוזרים גזרה מרוצף בגלל לא מרוצף, מכיוון שיש הרבה מרוצף ולכן יהיה מותר.

אך על כל פנים, יותר טוב למצוא דברים אחרים בשבת מאשר לשחק כדורגל.

פעם שאלו בירושלים, תלמיד חכם זקן מהישוב הישן, האם אפשר לשחק כדורגל, בשבת. שאל הרב: מה זה כדורגל? השיבו לו: צריך לשים את הכדור ברשת. אמר הרב: אם כך, שישימו ביום שישי את הכדור. אמרו לו: לא, הם רוצים לשים את הכדור דווקא בשבת. אם כך אמר הרב: אפשר לשים את הכדור בתנאי שנמצא בתוך העירוב. הסבירו השואלים: לא, יש 11 אנשים. שאל הרב בתמיהה: 11 אנשים בשביל כדור אחד?! למה? אמרו האנשים: הם עוזרים לו. אמר הרב: אם כך, לעזור זו מצווה גדולה. אבל בכל זאת, למה צריך 11 אנשים? השיבו האנשים: כי יש 11 אחרים שרוצים לקחת את הכדור בשבילם, לכן צריך 11 כנגדם. הציע הרב: אם כן, שיתנו כדור אחד לכל קבוצה. הסבירו האנשים: לא, הם רוצים דווקא אותו כדור! הגיב הרב: יש להם דין שוטה, שוטה פטור מן המצוות.

כבוד מורה שאלה: האם צריך לכבד מורה למקצועות חול, וכמו מי עלי לכבדו?

תשובה: קודם כל, צריך לכבד כל אדם (כלה רבתי פרק ד). קל וחומר, המורה שלך, שמלמד אותך, טורח, עמל, שובר את הראש, נותן לשיעורים זמן וכוח, עליך לכבד אותו. יתרה מכך, מי שמלמד תורה צריך לכבד אותו עוד יותר, בפרט שהוא הרב שלך.

לכן יש שני דברים: (א) כבוד רבו, (ב) כבוד תלמיד חכם, אפילו שאיננו הרב שלי. בשנה שהוא מלמד אותך, הוא הרב שלך. שנה שאיננו מלמד אותך, הוא לא רבך אך עדיין הוא תלמיד חכם שצריך לכבד אותו. אבל גם חבר צריך לכבד (אבות ב, י כבוד חברך חביב עליך כשלך). בנוסף יהיה כבוד חברך כמורא רבך. אפשר לכבד אחד את השני, כמו שמכבדים רב.

שאלה: כשרב נכנס, עומדים, האם גם למורה צריך לעמוד? למשל מורה לחשבון.

תשובה: באמת אין צורך לעמוד, אבל בכל זאת יש לעמוד. כי מכבדים אותו, על כך שטרח ועמל. כפי שמובא, מין הדין צריך לעמוד בפני כל עושה מצווה, לא משנה איזו מצווה. או אדם שמקיים מצוות ארבעת המינים, או אדם שמתקן את הדלת צריך לקום בפניו. לומדים זאת מהמשנה ביכורים (ג, ג) שהביאו את הביכורים לירושלים, העובדים בדרך ראו את המביאים וקמו בפניהם, בגלל שעושים מצווה (עיין קידושין לג.). המורה לחשבון עושה מצווה חשובה, לכן קמים לכבוד המצווה.

מנקה ערביה שאלה: כעת, לצערנו, יש לנו מנקה ערבייה בתלמוד תורה, כי המנקה היהודיה חולה. מאוד חורה להרבה ילדים, שהביאו מנקה ערבייה. ילד אחד, אמר לה כל מיני דברים מבזים וסגר אותה בתוך השירותים. רצינו לשמוע איך להתייחס לכך שיש לנו מנקה ערבייה?

תשובה: היחס למנקה ערבייה הוא כבוד, אבל לא ידידות. יש לכבד כל אדם, קל וחומר אדם שעובד בשבילך. אמנם הוא מקבל על כך משכורת, וזה לגיטימי, כי מותר לקחת כסף, אבל יש לשים לב שסוף סוף הוא משרת אותך, ולכן צריך לכבד אותו ולומר לו תודה. עם זאת, היא איננה חברה שלך, אינך מחייך אליה או מספר לה סיפורים ובדיחות, ודאי שלא מביא לה מתנות ושוקולדים כי היא זרה. לכם יחס כבוד ולא ידידות. הגמרא בברכות (יז.) מספרת שרבן יוחנן בן זכאי היה מכבד כל אדם, אפילו נוכרי בשוק.

הקשבה לשיעור שאלה: האם מותר לצייר תוך כדי שיעור?

תשובה: לא, בזמן השיעור עליך להקשיב. צריך להתאמץ להקשיב. אם אדם מצייר, הציור מסיח דעתו. לכן, אי אפשר לצייר. הרי גם כשמקשיבים, לא בדיוק קולטים ולא שוכחים. אם בכל זאת אדם רוצה עיסוק תוך כדי שיעור, יש להציע שיכתוב מה שחשוב לו ממה ששומע, ולא חייב כל מילה ומילה.

כבוד תורה שאלה: מה שמים מעל מה: תורה או תנ״ך?

תשובה: תורה יותר קדושה מנביאים וכתובים. לכן אם יש לי תנ״ך ויש לי חומש, החומש מעל לתנ"ך, או כשיש לי נביאים או כתובים, ספר ישעיהו, ספר רות, תמיד החומש מעל. השאלה היא אם יש לי תנ״ך, ואני לומד ישעיהו, הרי חלק מהדפים מימינה הם על התורה, אם כן מה נעשה? אלא, אין זו בעיה. מכיון שכך הוא דרך הלימוד ולא דרך ביזיון. אדרבה, התורה שמחה מאוד. אם כן, תורה מעל נביאים וכתובים.

שאלה: הרי בתנ״ך יש גם חלק של תורה?

תשובה: אתה צודק. בתורה יש תורה, ובתנ״ך יש שלושתן. אבל אם אתה שם אותו על התורה, יוצא שהנביאים וכתובים, שוכבים עליו ואין זה מכבד. אם אתה שם חומש על התנ״ך, יש לך חומש, חומש, נביאים וכתובים. אם אתה שם חומש מתחת לתנ"ך יוצא שהסדר הוא: תורה, נביאים, כתובים ותורה למטה. לכן, כפי שנאמר בתחילה, תורה מעל לכל.

הריסת ציוד על ידי קטן שאלה: אם תלמיד הרס ציוד של התלמוד תורה בזמן שיעור, האם מוטל עליו לשלם על כך או על המורה שנוכח בכיתה באותה העת?

תשובה: המורה הוא האחראי, אבל אין ביכולתו לשמור על כל התלמידים כל רגע ורגע. לכן, אם התלמיד רוצה לשבור מול המורה, על המורה לעצור אותו. אבל לפעמים התלמיד שובר בלי לשאול את המורה או ללא ידיעתו והמורה ודאי לא אשם במצב כזה. חובת התשלום תחול על התלמיד מכיוון שהוא הרס.

גם אם המורה רואה ולא עושה כלום, בכל זאת התלמיד צריך לשלם ולא המורה, כי הוא הרס. אבל גם המורה יצטרך לשלם משהו מכיוון שלא שמר על התלמיד כפי הדין. המורה יצטרך לעשות תשובה, לומר תהילים, לתת צדקה ולתת כסף לתלמוד תורה, כי הוא האחראי והוא לא התנהג כאחראי, מכיוון שהיה ביכולתו למנוע.

שאלה: היום להרבה תלמידים יש כסף, האם ההורים צריכים לשלם או התלמידים? מדובר בתלמידים מתחת לגיל בר מצוה.

תשובה: כתוב שחרש, שוטה וקטן, פגיעתן רעה (בבא קמא פז.). אם אתה נפגש איתם והזקת להם - עליך לשלם, אך אם הם הזיקו לך – הם אינם צריכים לשלם. אם כן יוצא שילד איננו צריך לשלם. אבל כשיהיה בר מצווה, יצטרך לשלם מדין שמים. אבל כיצד ישלם בגיל בר מצוה? הרי אז לא ידע למי עליו לשלם. לכן אביו ישלם בעת הנזק. בנוסף, אם יש ילד שהורס דברים, מוטל על בית הדין של העיר להיות אחראי לכך ולהענישו על ידי מכות. אם הילד ישלם, בית הדין איננו צריך לתת לו מכות. לכן, בגלל שתי הסיבות האלה שהזכרנו, צריך התלמיד לשלם.

לסיכום אל תשברו שום דבר וכך לא תצטרכו לשלם.

אלימות בין תלמידים שאלה: האם מותר לתת סטירה לחבר, ומה מותר לחבר שקיבל את הסטירה לעשות?

תשובה: ודאי שאסור לתת סטירה לחבר. אסור להרביץ ולהכאיב לו, בנוסף אסור להעליב אותו, איסור תורה!

מי שקיבל סתירה, יכול להחזיר סתירה, דבר ראשון, משום שאומרת הגמרא שאיסור לא תיקום ולא תיטור, זה על ממון (עיין יומא כג.). אחד מבקש מחברו: תשאיל לי את הכיסא שלך. חברו משיב: לא. למחרת החבר שואל: תשאיל לי אתה. עונה הראשון: 'לא, הרי אתה לא רצית, לכן אני לא אשאיל לך'. או שמשיב לו: 'אני לא כמוך, אני כן משאיל', זו נטירה. אבל, בצערא דגופא, שנותן לו מכות, מותר לו להחזיר לו מכות. ואם הוא העליב אותו, מותר לו להעליב אותו. ממידת חסידות לא מחזירים כפי שהגמרא (שם) כותבת: "הנעלבין ואינן עולבין, שומעין חרפתן, ואינן משיבין ... עליהן הכתוב אומר: ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".

לכן אפשר להחזיר לו מכות, אך לא יותר, אלא בדיוק אותו דבר. אך אפשר לוותר, לא חובה אלא מידת חסידות. מסקנה, אל תלכו מכות.

המתנה בין בשר לחלב שאלה: מאיזה גיל יש לשמור שש שעות בין בשר לחלב?

תשובה: כמו כל המצוות, צריך להתחיל בגיל שש. בגיל בית ספר. בגיל חינוך, חמש שש. כלומר, מאז צריך לשמור שש שעות. עד אז, כפי היכולת. זה לא קשה לשמור שש שעות, לא קורה כלום. יהיו רעבים באמצע, יאכלו תפוחים או תפוזים. לא דחוף לשתות חלב. וגם אפשר לשתות חלב, אך לא חלבי. חלב סויה, חלב שקדים, חלב שיבולת שועל. אתה נותן לבן אדם לשתות, הוא לא מרגיש בהבדל. זה טעים. מה רוצים עוד לאכול? יוגורט, גם זה יש יוגורט סויה. מה רוצים עוד? גבינה? זה בעיה. טוב, נחכה. חמאה זה חלבי מרגרינה לא.

מאכלים בשבת שאלה: האם מותר להכין מנה חמה בשבת?

תשובה: מותר להכין מנה חמה בשבת בכלי שלישי. אני לוקח מים מהמיחם לכלי שני, וממנו שופך לכלי שלישי. או עירוי מכלי שני נחשב כמו כלי שלישי. בכלי שלישי אין בישול. אמנם יש דברים שנקראים קלי בישול, מכיוון שמתבשלים בקלות, אבל בכלי שלישי גם קלי בישול מותרים. לכן גם מנה חמה, מכיוון שהכל כבר מבושל.

גם אם כתוב על המנה החמה, לשפוך מים רותחים, לערבב ולהשרות רבע שעה וכו', יכול להיות שהמנה חמה לא מבושלת. אבל ממילא אמרנו שמותר להכין רק בכלי שלישי, אם זה היה מבושל לגמרי, אפשר אפילו להביא בכלי שני. אבל כנראה שהיא קצת מבושלת.

שאלה: האם באותה מידה, מותר להכין גם נקניקיות בשבת?

תשובה: אני מבין שמדובר בנקניקיות מבושלות, הנקניקיות שקונים בשקית הם מבושלות רוב בישול, כפי שאמרנו אין בישול בכלי שלישי. אבל אם הן לא מבושלות, כלי שלישי לא יעזור מכיוון שקשה לבשל. אך אם רוצים שהנקניקיות רק יהיו חמות יהיה מותר.

שאלה: האם מרק אבקה מותר בכלי שני?

תשובה: יש איסור בישול גם באבקה, גם שוקו צריך בכלי שלישי, כי אולי הוא לא מבושל לגמרי. ואם התה לא מבושל לגמרי, גם הוא יהיה מותר רק בכלי שלישי. אמנם יש דברים שיהיו מותרים בכלי שני, אבל אי אפשר לשבור את הראש על כל דבר. לכן, הכל בכלי שלישי ונגמר.

דין בריה שאלה: מה דין מאכל שהוא כזית, ובלי הגרעין הוא לא כזית?

תשובה: השאלה היא על פי מה הולכים, ונפסק שצריך כזית אוכל. לכן אם אתה אוכל זית ורוצה שיהיה ברכה אחרונה, אתה צריך זית גדול מהרגיל. עשרים ושמונה סמ״ק.

אבל על בריה, מברכים, דבר שלם, גם אם הוא לא כזית (עיין או"ח סי' ר"י). למשל אדם שאוכל זית שלם גם מברך ברכה אחרונה. כיוון שלגבי בריה יש שאלה, אל תאכל פחות מכזית, כמות של עשרים ושמונה סמ״ק. כוס שתיה רגילה מפלסטיק, היא בגודל מאה שמונים סמ"ק, חצי מזה תשעים, חצי מזה ארבעים וחמש, שוב חצי עשרים ומשהו. מאה שמונים, חצי שלוש פעמים, כלומר שמינית. אך עדיף שיאכל כזית שלם, כדי לא להיכנס לספק.

נח והיונה שאלה: למה נוח הוציא מהתיבה דווקא יונה ולא חיה אחרת?

תשובה: כי יונה היא בעל-חיים נאמן וכנסת ישראל נמשלה ליונה, ובשיר השירים: יונתי תמתי. היונה היא נאמנת לבעלה. שאר בעלי החיים, פעם מתחתן עם הנקבה הזאת ופעם הזאת, היונים לא, הם נאמנים. מכיוון שזה דבר גדול הוא שולח את היונה.

שאלה: אם כן למה בהתחלה הוא שלח את העורב?

תשובה: כי העורב הוא בעל חיים אכזרי. הוא לא מאכיל את ילדיו, הוא שלח את העורב, ובאמת העורב לא חזר, הוא מת. העורב הוא רשע, בפרט שלא מטפל בילדים. כי הילדים לבנים והוא שחור, אז הוא חושב כל מיני דברים. הוא שלח עורב בתחילה. לאחר מכן נח חשב שהכל בסדר, לכן שלח יונה. לא חזרה, מעולה. יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה. לא יודע כמה פעמים כתוב בשיר השירים יונה.

סיום: כיוון שאני כהן, אז יש לי רשות לברך אתכם. כשאני עובר בכותל, אנשים אומרים לי: תברך אותי. אני אומר להם: 'השם יברך אותך'. אך הם משיבים לי: 'לא ד', אתה'. איני מבין אותם, וכי יש לי כח לברך, אלא השם יברך אותך. כפי שכתוב בברכת כהנים: 'ושמו את שמי על בני ישראל, ואני אברכם'. אגב, גם כהן רשע יכול לברך, כי לא הכהן מברך, אלא הקדוש ברוך הוא מברך.

תענו אמן לאחר שאברך אתכם: "יברכך ד' וישמרך, יאר ד' פניו אליך ויחנך, ישא ד' פניו אליך וישם לך שלום".

המנהל: בתלמוד תורה שלנו יש תלמידים מבית שאן ומהישובים מסביב לה.

הרב: כשגרתי בשדה אליהו, ליד בית שאן, במשך כמה שנים, בקושי והיה בבית שאן כמה בתים. עכשיו בית שאן גדלה והבתים יפים. הקדוש ברוך הוא עשה לכם שתגורו בעיר שהיא ארמון, אשריכם. כל פעם שאני עובר, אני כמעט מתעלף. בעבר גם לא היה תורה בבית-שאן, היום מלא תורה בבית שאן וגם בסביבה.

בסיום, התלמידים מחו כפיים – אמר להם הרב: גם בבית ספר אתם מוחאים כפיים אחרי כל שיעור? לא מוחאים כפיים אחרי שיעור. אלא מה עושים? פשוט אומרים: תודה רבה.