גיור על ידי כל רב (תשפ"ה–תשפ"ט)

ש: מה דעת הרב על הרעיון של הגיור במתן סמכות לכל בית דין לגייר?

ת: זה לא רעיון טוב. אין לעשות הפרת של חוק הגיור הנוכחי. אם עושים כן, יווצרו אנשים שלפי ב"ד א' הם יהודים ולפי ב"ד ב' הם גויים. צריך עם אחד! ארץ אחת! צבא אחד! גיור אחד!

ש: זה לא כן בכל מקרה עם הגיורים של רפורמים וקונסרבטיבים?

ת: לא. היום הכל מדויק. אנחנו יודעים מי יהודי ומי לא יהודי. זה יביא קטסטרופה. אנחנו עם אחד. אנחנו לא תמיד מסכימים אבל אנחנו עם אחד. אם לא כן, זה יהיה אסון. נצטרך לנהל ספרי יוחסין באורח חוקי באמריקה, וכל אדם שיטען שהוא יהודי למטרת נישואים או לכל מטרה אחרת, יבדקו האם אכן כן הוא או לא.

ש: אבל האם אנחנו לא רוצים לפתוח את היהדות לאחרים?

ת: בכל הדורות פתחנו יהדות לאחרים, אבל צריך סמכות אחת להחליט מיהו יהודי ומי לא יהודי. בזמנו, בן גוריון שאל עשרות אנשי רוח מיהו יהודי, וכולם אמרו שזה יהודי על פי ההלכה, או אמא יהודיה או גיור כהלכה. עד עכשיו דתיים וחילוניים הבינו שחייבת להיות אחדות בעם. וכך היה הקונצנזוס בלי נכתב עד כה לגבי הסוגיה "מיהו יהודי", ובלי שום חקיקה, היה מובן מאיליו לכולם, שיהודי הוא מי שיהודי על פי הלכה. כמובן לא הלכה קונסרבטיבית, ולא הלכה רפורמית, ולא הלכה פרטית, אלא הלכה של האורתודוקסים.

ש: הרב מדבר על גיורים עד כה גם בארץ?

ת: עד עכשיו הגיורים בארץ היו בסדר.

ש: הרב סומך על הגיורים של הרב ...?

ת. זה לא העניין. העניין הוא שצריך סמכות אחת להחליט מיהו יהודי, וזו הרבנות הראשית לישראל.

ש: רפורמים וקונסרבטיבים הם יהודים?

ת: מחציתם של הרפורמים הם יהודים ומחצית הם גויים, כי הם צאצאים של אמא גויה ואבא יהודי, שלא עברו שום גיור לא שלנו ואפילו לא שלהם. הבעיה הולכת ומעמיקה.

ש: אפשר לצרף רפורמי למניין?

ת: זה דבר משני. זו לא הבעיה, .הבעיה היא אחדות האומה.