שו"ת קרבה בין בני זוג בציבור

[רשם מתוך שיחה והוסיף הערות: דוד בן שושן]

1. ש : האם מותר לחתן, בשעה שבא לכסות את הכלה בהינומא, ללחוש באוזנה, לשבת לידה ולהראות חיבה? שהרי לא שייך לזוג נשוי לעשות זאת.

ת : התשובה בגוף השאלה. לזוג נשוי אסור לגלות חיבה ברבים, כמו שכותב הט"ז: "דאין לו לאדם לעשות מילי דחיבה עם אשתו בפני אחרים משום צניעות" (ט"ז על אבן העזר כא א). קל וחומר שאסור לזוג שאינו נשוי עדיין. קל וחומר בן בנו של קל וחומר אם כולם מסתכלים ומצלמים. זה לא צנוע. כמו כן, ההמצאה החדשה הזו היא טרחת הציבור שצריך לחכות ולצפות בזה.

2. ש : האם מותר לכתחילה לחתן וכלה להחזיק ידיים לאחר החופה בדרך לחדר ייחוד?

ת : הנושא מתחלק לשני חלקים: מעמד הזוג לאחר החופה, וצניעות באופן כללי.

ישנה מחלוקת ממתי זוג נחשב נשוי. הגמרא בקידושין (ה א), מלמדת שאשה נחשבת נשואה רק אחרי כניסתה לחופה. אך מה נחשב הכנסה לחופה? הספרדים פוסקים ברובם שהדבר חל משעה שמכניסה לביתו, ואחרים פוסקים – אף כשנכנסו לחדר ייחוד, זאת על בסיס דברי הרמב"ם: "המארס את האשה וברך ברכת חתנים ולא נתיחד עמה בביתו עדיין ארוסה היא" (הלכות אישות י ו, ועיין באריכות ספר בית חתנים להגר״מ פנירי, ח״ב עמ' רצב). אך הרמ"א כתב: "ויש אומרים שהחופה היא שפורסין סודר על ראשה בשעת הברכה" (אבן העזר נה א), ומן האחרונים פסקו מדבריו, שכשחתן וכלה מתחת לחופה, או מתחת לטלית שפורס החתן על כלתו, הדבר נחשב חופה, והזוג נשוי לאחר הברכות [מובא בערוך השולחן אבן העזר נה ד, ועיין הגר"א שם]. אולם כיום נוהגים להקל בהחזקת ידיים לאחר החופה, גם לספרדים, שהרי זהו מנהג נפוץ. יש המתרצים שאיסור הנגיעה בארוסתו הוא דווקא לפני שבע הברכות של החופה, ולכן לאחר החופה, גם לדעה שהזוג איננו נשוי, אין איסור נגיעה. ויש שכתבו זאת במנהגי החתונה, ונתנו טעם: שלא יהיה הפסק בין הברכות לחדר ייחוד [עיין ספר שרשי מנהג אשכנז לרב המבורג, חלק ד', עמ' 502 ואילך].

ביישוב הישן, הרב היה דוחף את היד של החתן לתוך היד של הכלה, שהרי כמעט לא נפגשו, לא הכירו, התביישו אחד מהשני, לכן הרב היה עוזר להם. מבחינת צניעות, אין זה נחשב חיבה בציבור, גם לא לדחוף את היד, וגם להחזיק ידיים, כי זה דבר מקובל ולא חריג, ולא מסתכלים על כך אלא שרים ורוקדים ושמחים, והמגע הוא יחסית למטה כך שלא רואים כל כך. לכן ניתן לכתחילה לנהוג כך.

3. ש : האם מותרים גילויי חיבה בין החתן והכלה, בזמן צילומים לאחר חדר ייחוד, כאשר הצלם מבקש?

ת : לא. התמונות נועדו ברובן שאחרים יסתכלו עליהן, ולא צנוע שיראו כך את החתן והכלה. בנוסף לכך, כמו שאסור להראות חיבה בפני כל אדם, אסור גם בפני הצלם. יש שרצו לומר: לצלם מותר לראות זאת מדין "טרוד בעבודתו", כשם שלרופא מותר לנגוע באישה ולהסתכל, בהיותו טרוד הוא בעבודתו לרפא ולאבחן: "דעבידתייהו טריד מועיל לסלק איסור זה, משום דלכן אין לחוש שיבואו לעשות מיני קירוב... וגם שידוע לכל שהוא צורך רפואה" (אגרות משה י ב קלב). אותו דין למי שמרביע זכר ונקבה בבהמות – מותר, כי בוודאי טרוד במלאכתו [עיין בבא קמא צא א].

אך אין להשוות. פה הסברה מתהפכת, שהרי כשמתירים מדין טרוד, מדובר שהעבודה שהוא טרוד בה אינה קשורה לאיסור עצמו. הרופא טרוד באבחון וטיפול, ולא יהרהר ביופייה של האישה. אך כאן עבודת הצלם עצמה היא לעסוק ביופי הצילום. לשם כך הוא פה, כדי שהתמונה תצא יפה. לכן אין להתיר.

4. ש : האם מותר לשים צילומים מגנטיים על המקרר, תמונות על הקיר של בני הזוג, בגילוי חיבה או שלא בגילוי חיבה?

ת : אין להסתכל באישה, כדברי הגמרא: "ונשמרת מכל דבר רע - שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפילו מכוערת" (עבודה זרה כ א). גם בתמונת אישה אסור להסתכל [עיין באריכות שרידי אש ג צה]. אגב, בעיתונים החרדים אין כלל תמונות נשים בגלל איסור זה, וגם לא באתרי החדשות החרדים. לכן מותר לשים תמונות בבית של בני הזוג, או אפילו תמונות של ההורים וכו', אך במקום צנוע כגון במסדרון, שלא ייראה לכל מי שנכנס. בכלל, כיום ישנה פרצה להיראות לכולם, מה שנקרא "נראות", ויש להילחם בכך.

5. ש : האם מותר לשים בפרופיל הווטסאפ תמונה עם אשתו?

ת : לא. זה לא צנוע. אנשים מסתכלים ומתעניינים. אם מאוד רוצים, אפשר לשים איור מאוד סכמטי של המשפחה.

6. ש : האם מותר להחזיק ידיים ברחוב?

ת : לא. אין להראות קרבה בין בני הזוג. חסידי גור מחמירים שבני זוג לא ילכו ביחד ברחוב, אך זו חומרא. יש כאן הבדל בין סתם ללכת ברחוב לבין חתונה. בחתונה כולם מכירים וזה מנהג, ולא שמים לב. אך כשזוג הולך ברחוב שלובי ידיים, הדבר מושך תשומת לב. כמובן, אם האישה צריכה זאת כדי לא ליפול וכו', מותר. אמנם זה לא פיקוח נפש, אבל התירו בשעת הצורך, שכן יש האומרים שנגיעה שלא של חיבה אינה אסורה אף מדרבנן [עיין שו״ת פני יהושע חלק ב סימן מד ד"ה תשובה]. אלא שהדבר מגונה, לכן בשעת הדחק מקלים [תשובת הגר"י אריאל (באתר ישיבה) שמותר ומצווה להרים אישה זרה שנפלה ברחוב. ואם כך ק"ו שמותר לתמוך ברחוב באשתו המותרת לו].

לכן יש להיזהר מאוד בצניעות ופרישות. מאידך לא להיות חסיד שוטה, כמו האדם שרואה אישה טובעת בנהר ולא מצילה כי זה לא צנוע: "חסיד שוטה, רשע ערום, אישה פרושה ומכת פרושים – הרי אלו מבלי עולם” (משנה סוטה ג, ד; ועיין ירושלמי).

7. ש : האם מותרים גילויי חיבה בין בני זוג במקומות ציבוריים נידחים שאין בהם כמעט אנשים, כגון ברכב בחניון או שחייה בים במקום שאין אנשים?

ת : ככלל, אם אין אנשים או סיכוי אפסי שיבוא מישהו – מותר, אך תמיד ראוי לנהוג בפרישות. בעניין שחייה בים לבד – אסור, וגם לגבר לבד אסור, שכן זהו סכנת נפשות. בכל שנה אנשים טובעים, לא עלינו, כשנכנסים לים. גם אם הים שקט, ישנם זרמים תת־ימיים שלא רואים. אני אישית מכיר אדם שטבע למוות כשניסה להציל את בנו שנכנס לים וטבע.

8. ש : האם מותר לזוג לשבת על ספסל ברחוב או במסעדה, ולעשות שחנ״ש (שיחת נפש)?

ת : כן. אמנם הדבר הוא בציבור, אך אין כאן גילוי חיבה חריג, וגם הדיבור העמוק נצרך לפעמים דווקא כשזוג יוצא מהבית. כמובן, כל זה מדובר על אשתו. אך עם אישה אחרת – ודאי שיחת נפש אסורה. ניתן ללמוד את חומרת איסור זה ממעשה המובא בגמרא: "אמר רב: מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשה אחת, והעלה לבו טינא, (נהיה חולה מרוב תשוקה אליה), באו ושאלו לרופאים ואמרו – אין לו תקנה עד שתבעל (אם הוא לא יהיה איתה הוא ימות), אמרו חכמים – ימות ואל תבעל לו. (ביקשו הרופאים: לפחות) תעמוד לפניו ערומה. (ענו חכמים): ימות – ואל תעמוד לפניו ערומה. (ביקשו הרופאים: לפחות) תספר עמו מאחורי הגדר (ישיח איתה דברים של קרבה במקום פרטי), (ענו חכמים): ימות – ולא תספר עמו מאחורי הגדר" (סנהדרין עה א). רב שמואל אומר שאישה זו הייתה פנויה! ובכל זאת אסרו חכמים בכל מחיר לפרוץ גדרי צניעות, גם אם היה מדובר בשיחה בלבד. אגב, אין לדאוג, בסוף הוא לא מת.

9. ש : האם מותר, במקרה שנמצאים בטיפול זוגי, לעשות תרגיל מול המאמן, לדבר עם החזקת ידיים, הסתכלות בעיניים?

ת : לדבר ודאי מותר. להחזיק – גם מותר, שכן המטפל טרוד בעבודתו לראות את השיח בין הזוג, ולא ישים לב להחזקת הידיים. זהו הכרח לתרגיל, אז מותר.

10. ש : האם מותר לאשתי לשלוח לאמא שלה תמונה שלנו בגילוי חיבה כדי לשמח אותה?

ת : מותר קצת, אך לא להגזים, שכן האמא יכולה להתאהב בבעל בִתה אם תראה אותו הרבה במצבים של חיבה. אמנם הדבר נראה רחוק ולא מציאותי, אך יש להתרחק מן העריות מאוד מאוד, ואיסור חמותו הוא מדאורייתא, ועונשו מיתה בשריפה [סנהדרין פרק ט משנה א]! אנא לא לחיות על הירח, לא כולם צדיקי הדור, לכולם יש יצרים.

סיכום : קרבה בין בני הזוג – בבית בלבד. אנא לא לחפש פתרונות ותירוצים