נסיעה לחתונה בעת מלחמה

[ערך: הרב מרדכי ציון]

שאלה: האם מותר לנסוע לחתונה בעת מלחמה, כאשר יורים עלינו טילים, כטב"מים וכו', או שמא הדבר אסור מצד מצוות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" (דברים ד, טו. כג, יא)?

תשובה: מותר. יש הבחנה ברורה בהלכה בין סכנה שכיחא ובין סכנה שאינה שכיחא. אילו לא היתה הבחנה כזו, לא היינו יכולים לנסוע ברכב, שכן בכל שנה, לצערנו הרב, נהרגים בישראל כ-300 בני אדם בתאונות דרכים. מספר ההרוגים בתאונות דרכים מאז הקמת מדינת ישראל גדול יותר מכלל ההרוגים מטילי אויבינו, מכל פיגועי הטרור ומכל המלחמות גם יחד. ואף על פי כן, אנו נוסעים ברכב, כמובן בזהירות הנדרשת, משום שהדבר מוגדר בהלכה כסכנה שאינה שכיחא (פסחים ח, ב. ועי' מסילת ישרים סוף פרק ט).

בימינו קיימים כלים סטטיסטיים לבחון את שכיחותה של סכנה. יש תשובה בעניין הזה מהג"ר יצחק זילברשטיין, הרב של רמת אלחנן בבני ברק. תלמיד ישיבה רצה ללמוד בישיבה ביו"ש, והוריו חששו מן הסכנה. הרב זילברשטיין מוכיח שסכנה שכיחה היא כאשר הסיכון עומד על חמישה אחוזים. כלומר, אם חס ושלום ,חמישה אחוזים מתלמידי הישיבה היו נהרגים, היה אסור ללמוד בה. ברור שהמציאות רחוקה מכך, ברוך ד'. וכן טילים אינם גורמים למוות בשיעור כזה. מאידך, הג"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הוכיח על סמך שו"ת רבי עקיבא איגר (סי' ס) שסכנה שכיחה אינה חמישה אחוזים אלא אחד לאלף (שו"ת הגריא"ה הרצוג, או"ח ח"א, עמ' רסט). וגם כאן, ברוך ד', אין טילים גורמים למוות בשיעור כזה.

בנוסף, מותר להסתכן סיכון קטן לצורך קיום מצווה, ושמחת חתן וכלה היא מצווה. עיקרון זה נידון על ידי התפארת ישראל בפירושו למשנה במסכת ברכות (סוף פרק א). מובא שם מעשה ברבי טרפון, שקרא קריאת שמע בלילה כשהוא נוטה על צידו כדעת בית שמאי, ובכך סיכן את עצמו. חכמים גערו בו על שנהג כבית שמאי ולא כבית הלל. אולם עדיין נשאלת השאלה: מדוע סיכן רבי טרפון את עצמו, והרי קריאת שמע אינה מן המצוות שעליהן נאמר ייהרג ואל יעבור? מסביר התפארת ישראל שהיה הדבר מותר, משום שהסיכון היה קטן בלבד.

ראיה נוספת: כאשר רבי עקיבא היה בבית האסורים, הוא השתמש במים שניתנו לו לנטילת ידיים ולא לשתייה. שואלים הפוסקים: כיצד סיכן את חייו לשם כך? התשובה היא שרבי עקיבא הבין שיקבל מים נוספים, הסיכון היה מזערי מאוד, ומותר להסתכן סיכון קטן לשם מצווה. כך נפסק גם בפתחי תשובה (יו"ד סי' קנז).

בסיכום: סכנה שאינה שכיחה אינה נחשבת סכנה לפי ההלכה, והמצב בארץ מוגדר כסכנה שאינה שכיחה. לכן, מותר להסתכן סיכון קטן לצורך מצווה, ושמחת חתן וכלה היא מצווה.