מדריך לקדושת כהנים

[ערך: הרב מרדכי ציון]

כניסת כהן לבית חולים שאלה: האם מותר לכהן להיכנס לבית חולים או יש לחשוש שיש שם מת, כגון אם אשתו יולדת, או אם יש לו תור אצל רופא, או לשם ביקור חולה? ומה יהיה הדין אם לפי דברי הרופאים, יהודי מבוגר מונשם נמצא בבית החולים בשעותיו האחרונות, מה יעשו בני משפחתו שהם כהנים?

תשובה: מותר. יש צירופים רבים:

א. גם בבית חולים גדול זה ספק אם יש מת ולא ודאי, וגם לחולים יש חזקת חיים.

ב. אם מסונף לבית החולים בית ספר לרפואה עם נפלים ואיברים, לנפלים יש ספק אולי הם פחות מארבעים יום או בלי ריקום איברים, ואיברים יש ספק אולי הם מנוכרים שלרוב הפוסקים אינם מטמאים.

ג. גם יש מערכת דלתות והן חוצצות בפני הטומאה, וספק אם באותו רגע כל הדלתות פתוחות.

ד. בית חולים נחשב רשות הרבים לגבי טומאה, ויש שיטות בפוסקים שספק טומאה ברשות הרבים הוא היתר לכהנים.

ה. יש שיטה בפוסקים שטומאת אוהל מדאורייתא היא רק באותו חדר שהמת נמצא ולא בשאר חדרים הפתוחים אליו.

ו. יש פוסקים שטומאת כל הפתחים שדרכם המת יצא מדין "סוף טומאה לצאת" היא מדרבנן.

ז. וכן יש מחלקים בין הפתח של אותו חדר שבו נמצא המת לבין פתחים אחרים.

ח. לשיטת הראב"ד (הלכות נזירות ה, טו) אין איסור לכהן שכבר נטמא להיטמא שוב.

ט. גם אם יש שלט "אזהרה לכהנים", אפשר לצרף כל הספקות הנ"ל בשעת הדחק, וגם ספק שמא המת הוא גוי.

אך מותר רק למה שנצרך לטיפול רפואי ולביקור חולים וכדומה, ולא להשתהות כדי לאכול וכדומה (שו"ת ציץ אליעזר טז, לג. וכן כתב הרב אברהם יהושע העשיל פרידלנדר, אב"ד היבנוב והרב בבית החולים ממימונידס בבורו פארק. חסדי אברהם - החולה בהלכה עמ' ש. וכן התיר הג"ר אשר וייס, מח"ס מנחת אשר, שמותר לכהן להיכנס לבית חולים כאשר יש שלט "אזהרה לכהנים", לצורך מצווה או לצורך גדול, כגון לניתוח, או בעל מלווה אשתו ללידה או ביקור הורים מאושפזים. קונטרס שבועי חוקת תשע"ו. עי' שו"ת אגרות משה יו"ד א רמח. ב קסו. ועייין תורת היולדת עא-עב. עיין עוד נשמת אברהם ח"ב יו"ד סי' שעב. ועיין באריכות בשערים מצויינים בהלכה סי' רב אות ו ובקונטרס אחרון).

לימוד רפואה לכהן שאלה: האם מותר לכהן ללמוד רפואה ומה יעשה עם טומאת המת?

תשובה: יש חידוש של הג"ר שלמה גורן שהתיר את הדבר על ידי שהכהן מבקש מחבר לקחת מפתח ולגעת במת, אז למפתח יש דין אבי אבות הטומאה, הכהן יתלהו על צווארו, אז הוא ממילא במגע עם אבי אבות הטומאה, ואז כיוון שזו שעת הדחק, יכול לסמוך על השיטה שבמצב הזה מותר לו להיטמא הלאה (רמ"א יו"ד שסט, א. ש"ך שם. תורת הרפואה עמ' 262-242). וכן כל בו על אבלות (עמ' 19) מתיר לכהן להיות רופא. וסיפר הג"ר צבי שכטר, מראשי ישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו יורק, שהיה כהן מקהל עדת ישורון בוושינגטון הייטס בניו יורק [ממשיכי דרכו של הרש"ר הירש] שהחליט ללמוד רפואה ע"פ היתר של הגר"ש גורן. רב הקהילה, הרב שמעון שוואב, אמר שאסור לעשות כן, אבל הכהן אמר שהוא הולך על פי ההיתר של הרב גורן. הרב שוואב פנה אל הג"ר משה פיינשטיין, שכתב לו תשובה שהוא מתנגד בתוקף לדעה זו, וחילקו את התשובה בין כל חברי הקהילה. אחר כך התשובה נדפסה בשו"ת אגרות משה (יו"ד ג, קנה), וכתב הגרמ"פ שאפילו אם יבואו גדולי עולם ויאמרו להקל אין שומעים להם, כי במשך כל הדורות לא נהגו כן ואסרו. וכן השיב הגרי"ד סולוביצ'יק באותה צורה, כשאחד מהתלמידים שהיה כהן שאל פעם את הגרי"ד אם יש מקום לסמוך על קולת רב גדול ומפורסם מארץ ישראל שהמציא עצה מחודשת איך להתיר לכהן ללמוד רפואה, למרות מה שתמיד יש שמה בבית הספר לרפואה הרבה מתים, והגרי"ד השיב לו, שבזיון התורה הוא להתיר דבר שכזה! (פניני הרב עמ' ר-רא). והג"ר שכטר גם כתב נגד העצה הזאת במאמר אבל בלי להזכיר את שמו של הגר"ש גורן (עקבי הצאן עמ' רלז-רלח). וכ"כ ב'ילקוט יוסף' (נז ח-ט) שאין לכהן ללמוד רפואה.

בכל זאת, אנו אומרים שכהן שבאמת חשק נפשו ללמוד רפואה כדי להציל אנשים ולהטיב לאנשים יכול לסמוך על עצת הגר"ש גורן.

חייל צה"ל כהן שאלה: מותר לכהן לשרת ביחידה קרבית, הרי יש סיכוי גדול שיטמא?

תשובה: בוודאי. ובמקרים מיוחדים שיש מתים, יקבל הדרכה מיוחדת מה לעשות. ועיין שו"ת יחוה דעת (ב, יד), שכהן שהרג אויב בהגנת עם ישראל וארץ ישראל יכול לישא כפיים, שהרי הגן על עם ישראל, דלא כהגרי"ד סולוביצ'יק (נפש הרב עמ' קלב).

שאלה: בצבא אנו עושים פטרולים בבית קברות של גויים. מותר לי אם אני כהן?

תשובה: כן. זו טומאת אוהל של גוי שמותרת לכהן לצורך (רמ"א יו"ד שעב, ב. עיין שו"ת מהרש"ם א, רטו).

רב צבאי כהן שאלה: האם רב צבאי כהן יכול להיטמא לחייל שנהרג בבסיס אימונים בתאונה וכדומה?

**תשובה: **אסור. יש לו לקרוא לאחר לטפל בחלל (אליה רבה יו"ד סי' שעד. גשר החיים ו, ז), שהרי בימינו אפשר לקרוא לאחרים בטלפון נייד ויגיעו בזמן סביר. כמובן יש לוודא שהחייל החלל מצוי תחת שמירה כל הזמן והכהן יכול גם להדריך אחרים מה לעשות. בצה"ל יש מערכת שלמה שיכולה לדאוג לשמירת הלכות כהונה כמו שהיא שומרת על הלכות שבת, הלכות כשרות וכדומה (עיין ספר קשרי מלחמה לרבצ"ר הג"ר אייל קרים ח"ה עמ' 217-209, ובסי' יט). וכן ראינו בשם הג"ר דב ליאור.

שאלה: מותר למפקד כהן להשתתף בלווית אחד מחייליו?

תשובה: כן. בתנאי שלא ייטמא למת (קשרי מלחמה לרבצ"ר הג"ר אייל קרים ה, יח).

זהירות מכבישים על יד בית הקברות שאלה: מה הדין אם יש אילנות בבית הקברות של גויים וענפיהם סוככים על הקברות ועל הדרך?

תשובה: רוב הפוסקים סוברים שעכו"ם אין מטמאין באוהל, וגם יש ספק אם הענפים המגיעים למעלה זה לזה הם חזקים לקבל מעזיבה, ולשיטת הרמב"ם (הל' טו"מ יג, ב) אין מטמא רק מדרבנן, וגם יש ספק אולי הענפים למעלה הם צרים שאין ברוחבן טפח, יש מקום להקל כשהדרך הזו נחוצה לו לצורך מצווה. ואם זה בית קברות ישראל, בוודאי צריך ליזהר. ואם הוא מסופק אם זה קברות ישראל או עכו"ם, יש לומר דהולכין בתר הרוב, ורובן עכו"ם, וכמש"כ בתשו' הרשב"א (סי' קצד וסי' רמב), והובא בב"י (סוס"י שעב) וברמ"א (שעד ס"ג) (שערים מצויינים בהלכה סי' רב אות טו ועי' קונטרס אחרון). ויש מפות מדוייקות לערים כמו טבריה וחיפה, בהדרכות לאן מותר ואסור לכהנים לנסוע.

אהל יזכור ביד ושם שאלה: האם מותר לכהנים להיכנס ל'אהל יזכור' ביד ושם שיש שם אפר ממחנות ההשמדה?

תשובה: נשאלה השאלה הזאת בשו"ת במראה הבזק (ה, קב) שהן התשובות שנכתבו ע"י אברכי כולל ארץ חמדה. מביאים שם שבמשנה אהלות (ב, ב) נחלקו רבי אליעזר שסובר שאפר שרופים מטמא האוהל ברובע הקב, וחכמים מטהרים לגמרי, כיוון שנשרף ונעשה אפר, בטלה טומאתו. ופסק הרמב"ם כחכמים (הלכות טומאת מת ג, י). וכן כתב פתחי תשובה (יו"ד שסט סק"ב) בשם שאילת יעב"ץ (ב, קסט). וכן פסק הג"ר יעקב ברייש בשו"ת חלקת יעקב (יו"ד ס' ריז), והוסיף שלעניין מגע ומשא, יש להיזהר מחשש שמא נשאר עצם כשעורה, שמטמא במגע ומשא. על כן אין איסור לכהנים להיכנס ל'אוהל יזכור'. עוד נשאל בתשובת במראה הבזק, אם יש בעיה לכהנים להיכנס לאולם 'ארכיב השמות' ביד ושם המשמש כמעין "זכר" לבית קברות בעבור אלה שלא נקברו או שמקום קבורתם לא נודע, ובוודאי אין איסור שאין שם חשש טומאת מת כלל. וכן נשאל הג"ר דב ליאור על ביקור כהנים ביד ושם, וכן ענה שאם יש שם רק אפר, אין בזה בעיה, שכן אפר אינו מטמא. אולם אם יש עצמות וחלקי גופות - אסור (אתר ישיבה).

סיכום: מותר לכהנים להיכנס ל'אוהל יזכור' ביד ושם כיוון שאין אפר שרופים מטמא, וגם מותר להיכנס שם ל'אולם ארכיב השמות' (מובא בקום התהלך בארץ סי' יב).

**נסיעת כהנים ברכבת ובמטוס כשיש שם מת שאלה: **מה דין נסיעת כהנים ברכבת ובמטוס כשיש שם מת או ספק מת?

**תשובה: **יש דיונים רבים בפוסקים בזה (שערים מצויינים בהלכה סי' רב אות ח):

רכבת עם מת בקרון אחר - כתוב בס' שאול שאל (סי' רכה) שאם יש מת במרכבה שבמסילת הברזל אסור לכהן להתעכב בשאר המרכבות המחוברות זו לזו, דהגגין סמוכין ומביא הטומאה ובפרט כשעומדת בהאכסדרה דגג מאהלת עליהם, אבל במצודת דוד כאן הביא תשו' הגאון בעל 'מעשה למלך', דדעתו להתיר דהמרכבה אשר המת בתוכה היא מסוגרת, וא"כ האוהל מפסיק לשאר המרכבות, ואין זה כאוהל זרוק דכ' הרמב"ם (טו"מ יא, ה) דלאו שמיה אוהל, דהא כתוב ב'משנה למלך' (שם ה"א), דדווקא כשפורח באוויר יש לו דין אוהל זרוק, ולא כשנוסע ע"ג קרקע. ובשו"ת שבות יעקב (א, פה) העלה, דאוהל זרוק שמיה אוהל, ואפי' להרמב"ם דס"ל דלא שמיה אוהל, זהו רק מדרבנן. ובשו"ת גידולי טהרה (סי' יט) השיג עליו והוכיח שלא כדבריו (אמנם גם בפני יהושע [כא, א] כתב דלמ"ד אוהל זרוק שמיה אוהל זהו מדרבנן – קונטרס אחרון שם).

רכבות העוברות מעל בית קברות – כתוב במהר"ם שיק (יו"ד סי' שנג) שאסור לכהן לנסוע בהן, דדין זה אם אוהל זרוק שמיה אוהל וחוצץ בפני הטומאה תלוי בפלוגתא, וכ"כ בחזון איש (אבלות ריא, ח) ודעתו דאפילו גוררת באופניים על הארץ, יש לו דין אוהל זרוק. ובשו"ת שואל ומשיב (מהד"ג ב מג) כתוב היתר לזה, דכיוון דנקבע כן אין לו דין אוהל זרוק, ומסתייע מתוס' (סוכה כא ב ד"ה שאין), וגם יש לצרף שיטת המשנה למלך הנ"ל. ומ"מ פשוט דלא שייך כל זה בזמנינו שכל המרכבות עשויים ממתכות ומקבלין טומאה ואין מצילין. ובחזון איש (ריא ט) כתוב דאפילו הם רק מצופים במתכות יש לחוש שהציפוי עיקר, ויש לו דין כלי מתכות. הג"ר עובדיה יוסף מתיר לכהן לנסוע ברכבת לצורך פרנסתו מטעם שהרכבת עצמה נחשבת לאוהל החוצץ בפני הטומאה (ילקוט יוסף נז, ד. ראה שם באריכות).

הטס מעל בית קברות – יש לומר משום שבשעה שנכנס בו היה בהיתר, ואם מזדמן מעל בית הקברות הרי הוא אונס, וגם אינו יודע מזה, ודומה קצת לפלוגתת הרמב"ן ובעה"מ (שבת פי"ט) באישתפיך המים חמין שהוכן להילד כו', וגם הוא ספק אם יאהיל עליו, והוי ספק טומאה ברה"ר דספיקו טהור. עי' בשו"ת חלק לוי (סי' קכח), שו"ת טוב טעם ודעת (מהד"ג ב, ריב) ושו"ת חלקת יעקב (א, יב. ב, קעט). ובכה"ג נוכל לצרף גם שיטת הראב"ד, ועי' דגול מרבבה (סי' שעב) ונחל אשכול (ה' טומ"כ סוס"י נד) שמצרפים דעתו. אמנם החזו"א (אה"ע קמד ט) והגרי"ש אלישיב (קובץ תשובות ב ס) אסרו לטוס מעל קברים, שהמטוס יש בו משום אוהל זרוק, דלא שמיה אוהל, ולכן אסור לכהן ליסע בו בשעה שעובר מעל בית הקברות (ועי' ציוני הלכה – אבלות עמ' קצו והלאה. אשרי האיש יו"ד צב, יח). ואם טס מעל בית קברות של גויים אין בעיה (אשרי האיש שם כא).

היו כמה מקרים שבטיסה כהן עטף עצמו בשקית כדי להגן על עצמו מטומאה. הרב יוחנן חיות, הרב הראשי של חברת אל על, הכריז בתקשורת: "זה לא יהיה, חד משמעית! לפני עשר שנים יצאתי נגד זה בנחרצות. זו סכנת נפשות של ממש. השקית זה דבר טיפשי ביותר, מכיוון שהמטוס הוא הדבר האטום ביותר שיש. בכל זאת בית הדין פסק שלמרות האיטום שיש במטוס, יש בעיה לכהנים לטוס. אך שקית לא תהיה".

טיסה במטוס – אפשר שמוביל מת במרתפו, ואפילו ברוב פעמים אין מוביל שם מת, אפשר דזהו בכלל מצוי, ומחויב לברר כמו בדיקת הריאה דמחויב לבדוק מהאי טעמא וכמש"כ הטור וב"י (יו"ד סי' לט). והכהנים נוהגים לטוס, ואפשר שיש לסמוך מפני שקשה לברר דבר זה, שהפקידים של האווירון אין מגלים לנוסעים, ובמקום שקשה לברר, מותר במקום מצווה, וגם אולי מונח בארון של עץ, באופן שיש פותח טפח בינו לבין כיסוי הארון, דלהרבה שיטות מציל מן הטומאה וחוצץ אפילו בקבר סתום, עי' ביאור השיטות ב'ערוך השולחן' (יו"ד שעב, ג).

המובילים מת באוירון, יש לומר שאין להם לחשוש אולי יסעו שם גם כהנים, כיוון שרוב הנוסעים אינם כהנים, והולכים אחר הרוב. וגם כתב הרמ"א (יו"ד שעא, ד) שהכהנים אין יכולים לכוף קרובי המת שיוציאו המת ממקומו, כדי שיהיו רשאים ליכנס, ואפשר מי שיודע שמובילים מת באווירון זה, צריך להודיע לכהנים, ועי' ברמ"א הל' יוה"כ תרח ב.

לכן הכל תלוי במציאות.

נסיעת כהנים בדרך למעלה הזיתים שאלה: האם מותר לכהנים ללכת בדרך למעלה הזיתים כי אומרים שיש קברים תחת הכביש?

תשובה: מותר אם יש צורך, כי לא בטוח שיש קברים, וזה ספק טומאה ברשות הרבים, או בית הפרס בגלל קבר שנחרש ומותר כי מכוסה בכביש או מדרכה של בטון, וקל וחומר ברכב שדינו אוהל (עיין שו"ת שאילת שלמה א, תכג. שו"ת ציץ אליעזר י, מא במילואים. ודלא כשו"ת מנחת יצחק י, קכג. ארחות רבנו א, שז. ועי' ספר קום התהלך בארץ סי' יא שמובא מאמר ארוך מהרב רפאל שנור, רב של מעלה זיתים ור"מ בישיבתנו עטרת ירושלים, שנכנס בעניין זה בעובי הקורה, וייעץ עם הג"ר אשר וייס, וכתב תשובה "דרך הר הזיתים - היתר המעבר לכהנים").

כניסת כהנים למוזיאון טבע בו יש מומיה שאלה: האם מותר לכהן להיכנס למוזיאון טבע בו יש מומיה?

תשובה: יש מחלוקת בעניין טומאת אוהל של גוי, ואפשר להקל (רמ"א יו"ד שעב, ב. וכך שמענו בשם הגר"מ פיינשטיין שהתיר, והזהיר לא לגעת). ויש מחמירים (טהרת הכהנים כהלכתה ה, ו). והגר"א נבנצל כתב לנו: "לא".

אגב, פעם כהן נכנס למוזיאון רוקפלר לראות דברים עתיקים ולהבין מתוכם על כלים הכתובים במשניות, והנה הוא רואה גולגולת של מת. הוא נמלט מיד מהמקום אך במקום לצאת החוצה הוא התבלבל ורץ יותר עמוק לחצר פנימית, והגיע למקום שאי אפשר לצאת ממנו אלא אם כן יכנס חזרה למקום הטומאה ומשם החוצה. בינתיים הוא שהה בחצר עד שעת נעילת המוזיאון. כשהגיע הזמן נכנס שוטר נכרי וציווהו לצאת. הוא ניסה להסביר לו שהוא כהן והוא צריך עצה מרב כיצד לצאת מכאן מבלי להיטמא. השוטר שמע דבריו, וציווה עליו מיד לצאת והזמין מיד שוטר נוסף ואיימו עליו שאם לא יצא מרצונו הטוב הם יגררוהו תוך כדי הכאות וחבטות. נשאל הגרי"ש אלישיב: האם היה מותר לו לצאת מרצונו הטוב ולהיטמא בטומאת מת, או שמא יתן גבו לחובטים שיגררוהו ויחבטוהו ויוציאוהו הם? והשיב, שברגע שישנם שוטרים שיגררוהו בעל כורחו, מותר לו כבר ללכת מרצונו החופשי (קב ונקי ח"א עמ' שמח-שמט).