לשימוש עד...

שאלה: האם תאריך התפוגה הרשום על מוצרי מזון הוא אכן מחייב, או שמא מדובר בנתון המגדיר רק את מה שנקרא "חיי מדף"?

תשובה: לתאריך המופיע על גבי האריזות אין כל ערך מדעי ממשי. כתוצאה מהסתמכות עיוורת עליו, נזרקים מדי שנה מיליוני טונות של מזון, המהווים כעשרים אחוזים מכלל התוצרת. בכמות זו ניתן היה לפרנס את כל רעבי העולם, ובוודאי את כל הנזקקים בארץ ישראל, אלא שהצרכנים חוששים לאכול את המוצר אך ורק בשל התאריך הנקוב. אין לתאריך זה הגדרה מדעית ברורה, ואף אין חוק באף מדינה המחייב את היצרן לרשום תאריך כזה. היצרן הוא שקובע את התאריך על דעת עצמו משלוש סיבות עיקריות: ראשית, כדי שהמוצר ייצא מן השוק מהר יותר והוא יוכל למכור כמות גדולה יותר. שנית, כדי להבטיח שהטעם לא יפוג ושהמוניטין של החברה לא ייחלש. שלישית, כדי לחמוק מראש מכל איום תמידי של תביעות משפטיות.

לאמיתו של דבר, מוצר מזון יכול להישאר תקין וראוי למאכל חודשים ואף שנים לאחר התאריך הנקוב, וקל וחומר אם הוא נשמר בתנאי קור, במקרר או בפריזר. אמנם ישנם מוצרים טריים שיש להקפיד עליהם יותר, כגון בשר, עוף, מוצרי חלב, פירות וירקות, אך גם עבורם אין צורך בתאריך שרירותי. בשביל זה מספיק לאדם לבחון אם אין במוצר בעיה, להשתמש בחושיו: לראות, להריח ולטעום. אגב, במדינות רבות כבר שיפרו את המצב, ויישר כוחם על כך. גם אצלנו לעיתים לא נכתב שיש לצרוך את המוצר עד תאריך מסוים, אלא מופיע הכיתוב "עדיף עד תאריך זה".

הוכחה מעניינת לכך שהתאריך אינו משקף את מצב המזון לאשורו, היא העובדה שישנם מפעלים המייצרים מוצר מסוים הן עבור התצרוכת המקומית והן עבור ייצוא לחוץ לארץ. על אף שמדובר באותו מוצר ממש, התאריך המוטבע עליו אינו זהה. עבור הייצוא נקבע תאריך המאוחר בחודש ימים, רק בשל הזמן הנדרש עד שהסחורה מגיעה ליעדה, מה שמוכיח שהתאריך אינו מהותי לטיב המזון. לסיכום, אין ללכת שבי אחר התאריך הזה. יש להשתמש במוצרים ולא להאמין לשום דבר בלי הוכחה, אלא להשתמש בשכל הישר. בדרך זו נרוויח חיסכון כספי ונימנע מאיסור "בל תשחית".