הבחירה החופשית ברגשות

שאלה: יש בתורה מצוות השייכות לעולם הרגש, כגון המצווה לאהוב, "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח), המצווה לשמוח, "ושמחת בחגך" (דברים טז, יד), והציווי להיות אמיץ כוח במלחמה. אולם, לכאורה הדבר קשה, שהרי אין לאדם שליטה ישירה על הרגש. לאדם יש בחירה חופשית על מעשיו ועל מחשבותיו, אך האם יש לו בחירה חופשית גם על רגשותיו?

תשובה: הדבר תלוי בהגדרת הרגש ומקורו. בקרב אנשי המדע קיימת מחלוקת בעניין זה.

גישה אחת גורסת כי הרגשות קשורים לאזורים פיזיולוגיים במוח; לכל רגש יש אזור מוגדר, וכמובן שאדם יכול להשפיע עליו במידה מסוימת, אך בסך הכל אין לו שליטה מלאה על דברים אלו, כיוון שמדובר בתהליכים טבעיים וביולוגיים. זו הגישה הרגילה.

לעומת זאת, קיימת גישה מודרנית הטוענת כי הרגשות אינם תלויים באזורים במוח אלא הם תלויי תרבות. האדם קולט גירויים מבחוץ ומעניק להם משמעות. לפי תפיסה זו, דבר מסוים יכול לשמח אדם אחד, להעציב אדם שני ולהפחיד אדם שלישי. הרגשות הם תוצאה של חינוך ותרבות.

שיטה שלישית גורסת כי קיימות שתי קומות ברגש. הקומה התחתונה מורכבת מרגשות בסיסיים, מנגנונים אוטומטיים השייכים למין האנושי. מעליה קיימת קומה עליונה תלויה בתרבות; מה שאדם שומע וקולט, הוא מלביש בצורה ספרותית ומעניק לו פירוש מסוים.

למעשה, אין לנו נפקא מינה גדולה במחלוקות אלו. הרמב"ם כותב בתחילת הלכות דעות שיש דעות, כלומר תכונות, רבות באדם. ישנן דעות שהן מלידה, ישנן דעות שהן תוצאה ממה שהאדם למד, וישנן דעות שאמנם האדם לא נולד איתן, אך יש לו נטייה ומהלך הקרוב לקבלן. ובכולן יש בחירה.

‫