הילולא לצדיקים

שאלה: מה המקור של הילולא לצדיקים?

תשובה: לדעת כי למנהג עריכת הילולות אין מקור במשנה או בגמרא. אדרבה, כתוב כי ביום שמת בו רבו, על התלמיד לצום, שהרי זהו יום עצוב. כך נוהגים גם אנשי חברה קדישא, הצמים בז' באדר, היום שבו מת משה רבנו. הילולת רשב"י היא מקרה מיוחד במינו; אין אנו חוגגים שם את יום המיתה כשלעצמו, אלא את העובדה שבאותו יום גילה רשב"י סודות עצומים שלא גילה כל חייו. זהו עניינם של ה"אידרא רבא" וה"אידרא זוטא", אסיפה גדולה ואסיפה קטנה שבהן גילה סודות, ועל גילוי התורה הזה אנו שמחים. עם זאת, לחגיגה הגדולה הנערכת במירון אין מקור ברור. ה"חתם סופר" אמר שזהו דבר לא מובן, שכן אסור להוסיף חגים. הגמרא מלמדת כי היו חגים רבים המנויים ב"מגילת תענית", וכולם בטלו עם חורבן בית המקדש. אם הבית חרב, כיצד יעלה על הדעת להוסיף חגים חדשים? כך טען ה"חתם סופר".

אמנם, על נס והצלת נפשות ניתן לקבוע יום טוב. ה"חתם סופר" נשאל על כך; הוא התגורר בפרשבורג, אך אבותיו היו מפרנקפורט, ושם נהגו לחגוג את "פורים דפרנקפורט". הגויים רצו להרוג את כל היהודים וברוך ד' הם ניצלו, ועל כן קבעו יום טוב על ההצלה. הוא נשאל האם הוא מחויב ביום זה אף שאינו גר שם, והשיב בחיוב, שהרי לולא אותו נס, הוא לא היה חי היום. על הצלה לאומית יש לקבוע חג. הניסים שחווינו במלחמות ישראל, כגון מלחמת יום הכיפורים, נכללים כולם ביום העצמאות. יום כ"ח באייר, יום ירושלים, נקבע בנפרד כי ירושלים היא עניין מיוחד. מכל מקום, לעניין הילולות הצדיקים, ברור שאותו צדיק היה מעדיף שנלמד מספריו מאשר שנערוך לו הילולא.

הילולת רשב"י יש לה מקום מסוים, אך לעשות חגיגה שלמה לכל צדיק – לזה אין מקור. המנהג הראוי ביום פטירת צדיק הוא הצום. ישנם חסידים שביום שמת בו רב גדול אינם אומרים תחנון, אך אם ננהג כך על כל צדיק, לעולם לא נאמר תחנון, שהרי היו יותר משלוש מאות חמישים וחמש צדיקים לאורך הדורות. מעיקר הדין, אדם שיש לו יום שנה על אביו. צריך לצום, אך כיוון שאין לנו כוח ,אנו נחשבים אנוסים ופטורים מכך. יש העושים ליתר ביטחון סעודת מצווה, המכונה בלשון העם "תיקון", שבה אוכלים מעט עוגיות לאחר התפילה, ובכך פוטרים את האבל מן הצום. ספק אם אכילת עוגות נחשבת לסעודת מצווה; אם לומדים ומסיימים מסכת, זהו ודאי סדר טוב. למעשה, תן ליהודים לעשות כרצונם וד' יברך אותם.