הר הבית ?!

שאלה: יצא לאור ספר חדש בשם "נויו של עולם", המוכיח כי כיפת הסלע אינה מקום המקדש. הדבר משנה את כל סידורו של הר הבית, ולפי דבריו אי אפשר להיכנס להר כלל. כיצד יש להתייחס לספר זה?

תשובה: מדובר בבירור חשוב מאוד. אף על פי שאין כאן חידוש גמור, הספר מחזק את הידוע שמקום קודש הקודשים אינו שם, וממילא שאסור להיכנס להר הבית. יש הטוענים כי הרדב"ז כותב שמקום המקדש הוא אכן שם, אך יש להשיב על כך בשניים: ראשית, הרדב"ז סותר את עצמו בדבריו. שנית, גדולי דורו חלקו עליו ואף אחד מבני דורו לא קיבל את דבריו. כך גם לאורך הדורות, רובם ככולם של הפוסקים לא סמכו על שיטתו. יש הטוענים כי קיימת מסורת בספרים התומכת בזיהוי המקום, אך זוהי מסורת של ערבים שאינה שווה מאומה. אדרבה, אם קיימת מסורת יהודית, הרי היא המסורת שלא להיכנס להר הבית.

שאלה: אם כן, היכן הוא מקום המקדש המדויק?

תשובה: הכל בגדר השערות. קיימות ארבע שיטות ראשיות, והסברה הנוטה יותר היא שהמקום נמצא מול הכותל המערבי שלנו, ובמיוחד לצד עזרת הנשים. עובדה היא שלא התפללו באלכסון אלא בדיוק ממול. אם נשאל כיצד ייבנה בית המקדש אם המקום אינו ידוע, התשובה היא שכשיבוא הזמן – נראה. כך היה גם בבית שני; חז"ל אומרים, והרמב"ם מביא זאת להלכה, שעלו שני נביאים מבבל והודיעו היכן הוא מקום המזבח.

איסור העלייה להר הבית שאלה: לגופו של עניין, מדוע אסור לעלות להר הבית?

תשובה: קיימים שלושה נימוקים מרכזיים. ראשית, רובם ככולם של גדולי ישראל אסרו את הדבר, וביניהם מרן הרב קוק, רבנו הרב צבי יהודה והחלטות הרבנות הראשית שחזרו על כך פעם אחר פעם. אי אפשר לחלוק על כולם ולהתיימר להיות חכמים יותר. שנית, הכל מבוסס על השערות. כיוון שאין ודאות, כל כניסה היא בגדר ספק כרת. עובדה היא שבכל הדורות נמנעו מלהיכנס. ישנן שיטות רבות, ואם הכוונה היא להיכנס למקום שאינו הר הבית, הרי מה הועילו חכמים בתקנתם? ממה נפשך, אם המקום אינו הר הבית, הרי שישנם מקומות רבים אחרים בארץ ישראל שאינם הר הבית. ואם הוא כן הר הבית, הרי שיש כאן איסור כרת. הנימוק השלישי הוא חששות מעשיים: שייכנסו ללא טבילה כדין, ללא כובד ראש או שלא לצורך מצווה, וכן שייכנסו נשים או שיסטו מהמסלול המותר. אך גם ללא חששות אלו, הנימוק השני של הספק עומד בעינו, וגם בלעדיו – הנימוק הראשון של ציות לגדולי ישראל מכריע את הכף.

שאלה: האם אין כאן מחלוקת לגיטימית בין פוסקים?

תשובה: אין זה נקרא מחלוקת. מחלוקת מתקיימת בין חכמים שהם באותה רמה. כאן, האוסרים הם גדולי עולם המייצגים את רוב חכמה ורוב מניין. הכניסה להר היא דבר נורא, ואין להקל בה בספקות. מעבר לכך, יש בזה משום זלזול בתלמידי חכמים. הטענה כאילו הרמב"ם נכנס להר הבית היא טענה ישנה ודחויה. הוא כותב שנכנס ל"בית הגדול והקדוש", אך באותה עת לא היה שם בית מקודש אלא חורבן, ולא היה שם שום בית כנסת. הכוונה היא לבית כנסת סמוך להר. בעבר הציע רב אחד להקים בית כנסת גדול לכלל ישראל על הר הבית, ומרן הרב קוק השיב לו בשו"ת משפט כהן שאי אפשר לעשות כן, אך ניתן לבנותו מחוץ להר. ואכן, הכותל המערבי הוא בית הכנסת הגדול ביותר שיש לנו.

שאלה: מדוע אי אפשר לסמוך על המתירים?

תשובה: כפי שאמרנו, דעת המתירים בטלה ומבוטלת לעומת דעת האוסרים. נוסף על כך, אין זה נושא שניתן להקל בו כבשאר דברים. בתוספתא שבועות כתוב כי כל עבירות שבתורה מתכפרות בקורבן שעיר אחד, אך לטומאת מקדש וקודשיו נדרשים שלושים ושניים שעירים, משום שחמורה טומאת מקדש וקודשיו מכל העבירות שבתורה. מרן הרב קוק כתב כי פגימה אחת בקדושת מקום בית חיינו שקולה כנגד מיליונים של יישובים מעשיים; כלומר, הקמת אלף יישובים אינה שוקלת כנגד פגיעה אחת בקדושת ההר.

יש הטוענים כי העלייה נחוצה לשם כיבוש, אך כיבוש נעשה על ידי צבא ולא על ידי יחידים הנכנסים לשם. הכיבוש שייך לכלל ישראל ולצבא הגנה לישראל. למעשה, המקום כבר כבוש; מדינת ישראל היא הקובעת את המתרחש שם באמצעות הצבא והמשטרה.

לסיכום, עלינו לעמוד מרחוק בפחד ואימה, כפי שנאמר: "ומקדשי תיראו".

יהי רצון שייבנה בית המקדש במהרה בימינו.