הנהגת הצניעות לאיש

התנהגות צנועה לגבר, מעיקר הדין וללא חומרות יתירות, מתחילה בראשו של האדם. "אין להרהר אחרי אישה רעה... אישה זרה", וכאשר עולים בדעתו של האדם הרהורים, עליו להתגבר ולדחותם על הסף.

הדבר ממשיך בשמירת העיניים; לא לראות מקומות לא צנועים באישה. במקומות שמותר לראות, כגון פנים וכף היד, מותרת "ראייה בעלמא לפי תומו", אך "לא להביט". הנחיה זו תקפה בכל מקום, בין אם מדובר בשיחה עם קופאית בחנות ובין אם מדובר בצפייה בסרטים. אגב כך, יש להיזהר גם מצד הגבר מלהתהלך בלבוש חלקי מול נשים, כדי שלא להכשילן.

גם בחושים האחרים יש לנהוג בקדושה.

בעניין השמיעה, אסור לשמוע שיר אישה. איסור זה חל גם אם אין רואים אותה וגם אם אין מכירים אותה, ואפילו אם היא מתה. האיסור שריר וקיים גם כשהיא שרה יחד עם גברים, וגם אם השירה נשמעת דרך הרדיו או שהופקה על ידי בינה מלאכותית.

בדומה לכך בחוש הריח, אין להריח בכוונה בושם אישה.

בתחום הדיבור, יש להימנע מקלות ראש ובדיחות. אסור לנהוג בקלות ראש, בבדיחות או בפטפוטים, אלא יש לדבר רק את הנצרך ובקיצור. כאשר פונים לאישה, יש לומר שלום לאישה בדרך כבוד ולא בדרך ידידות, וכן לא לפנות אליה בשם פרטי.

בעניין המגע, ההלכה ברורה: לא לגעת באישה זרה, ואיסור זה כולל גם נגיעה של נימוס כמו לתת יד. לגבי ילדים, עד גיל שלוש מותרת נגיעה של חיבה, ומגיל שלוש עד שש נגיעה שאינה של חיבה. אולם אחרי שש, לא.

מתוך כללי הרחקה אלו, מובן מאליו שצריך ישיבה נפרדת באירועים; יש לסדר את המקום כך שיהיה צד אחד גברים, צד אחד נשים, או לחילופין שיהיה לכל משפחה קטנה שולחן אחד.

יש להדגיש כי גם במקומות העבודה יש להיזהר מכל הפרטים שנמנו לעיל. כמו כן, גם במשפחה יש להיזהר מכל הנ"ל", ואולי אף יש להקפיד על כך יותר בגלל הקרבה הנפשית המצויה בין קרובים.

לסיכום, באופן כללי יש להתרחק מאוד מאוד, כפי שמופיע בגמרא, ברמב"ם, בשולחן ערוך ובקיצור שולחן ערוך (סימן קנ"ב סעיף ח').