נצרות

שאלה: אסור להיכנס למקומות של עבודה זרה, אך חז"ל כבר ביטלו את היצר הרע של עבודה זרה?

תשובה: אמנם חז"ל ביטלו את היצר הזה אצלנו, אך לא בעולם כולו. העולם עודנו מלא בעבודה זרה; בהודו ובסין יש בודהיזם והינדואיזם, ומיליארדים של בני אדם הם עובדי עבודה זרה. גם הנצרות היא עבודה זרה, שהרי יש להם שלושה אלים: "האב והבן ורוח הקודש, אחד שהוא שלושה, שלושה באחד...".

שאלה: אם חז"ל ביטלו את היצר לעבוד עבודה זרה, מדוע ישנם מיסיונרים שמנסים להמיר את דתם של יהודים לנצרות?

תשובה: הם אינם מכירים את מאמר חז"ל, ובאמת ברוב המוחלט של המקרים הם אינם מצליחים. לעיתים הם מצליחים בודדים, כיוון שהם משקיעים מאמצים כבירים. יש בארץ הרבה מאוד מיסיונרים, ומדי פעם הם מצליחים לצוד נפש אחת, ועבורם זהו הישג גדול. אך באופן כללי הם נכשלים, אף על פי שבעבר היו תקופות בהן יהודים רבים התנצרו. היצר של עבודה זרה בטל בקרב עם ישראל בזכות שלושה דברים שקבעו אנשי כנסת הגדולה: "הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה" (אבות א א). המתינות, העמדת תלמידים רבים ולימודם עוד ועוד, ויצירת סייגים וגזרות לתורה – אלו הכוחות שביטלו את היצר. בעולם הרחב העבודה הזרה עדיין קיימת, אולי בעוצמה פחותה מבעבר. גויים רבים הם עובדי עבודה זרה מתוך הרגל ומסורת, מבלי להאמין בכך באמת.

פעם אחת השתתפתי בכנס Interfaith בין-דתי בבית הארחה של קיבוץ לביא, בו השתתפו מנהיגי דתות שונות. הוזמנתי כיוון שהייתי רב הקיבוץ. שאלתי את הרבנים הראשיים האם ראוי ללכת, והם השיבו בחיוב, שכן זו הזדמנות לומר שארץ ישראל שייכת לנו. ישבתי שם, ומולי ישב כומר שמן, קרח ושמח, ולצידו עוזרו, שהיה מעט פחות שמן, פחות קרח ופחות שמח. במהלך הכנס דיבר רב מודרני אחד וטען שביהדות יש השקפה רציונלית והשקפה מיסטית, וכי הרב קוק הוא מיסטיקן. אותו כומר לחש לי: "הוא לא מבין כלום מה שהרב קוק אומר, ההשקפה המיסטית של הרב קוק היא ההשקפה הכי ריאליסטית שבעולם". התפלאתי על דבריו. לאחר מכן הוסיף אותו רב כי הרב קוק ותלמידיו סוברים שהמדינה היא קדושה. הכומר העיר לי שוב: "הוא לא מבין, מה שחכמי הקבלה קוראים מידת המלכות, לפי הרב קוק זו מדינת ישראל".

הוא הראה לי ספרים שקנה, הוצאה חדשה של כתבי האר"י ז"ל, ושאל לדעתי האם זו הוצאה טובה. השבתי לו בחיוב. הסתקרנתי וביקשתי לדעת מי הוא, והתברר שהוא המתרגם לצרפתית של ספרי הפרופסור לקבלה גרשם שלום. שאלתי אותו אם תרגם מעברית או מגרמנית, והוא ענה: "מה שבא לי, כלומר כשאני קורא, באותו זמן אני מכתיב למזכירה שלי". שאלתי אותו האם לא מצא חומר פחות שטחי לתרגם, והוא צחק ואמר: "שטחי?! הכל שטויות!", אך הסביר שהוא מתרגם זאת כי זה מה שיש בנמצא. שאלתי אותו על אמונת הנוצרים בשיבת המשיח, והוא הביט בי במבט של חכם ואמר: "הרבה כבר לא מאמינים בזה". אם הוא אינו מאמין, מדוע הוא כומר? כנראה יש לו הרגשת חובה בתפקיד. ייתכן שנוצרים רבים כבר אינם מאמינים בנצרות באמת, אך הם ממשיכים בכך כי התרגלו.