מקרה או מד'?

הרב שלמה אבינר מקרה או מד '?

לעיתים אדם תוהה האם אירוע מסוים שקרה לו הוא סימן משמיים או שמא מדובר בצירוף מקרים גרידא. האמת היא שהכל מן השמיים. חז"ל קבעו כי "אין אדם נוקף אצבעו למטה" – אפילו פצע קטן או שריטה קלה – "עד שמכריזים עליו מלמעלה". הקדוש ברוך הוא מחליט על כל פרט ופרט בחיינו, וגם אם איננו יודעים את הסיבה לכך, עלינו לדעת שהכל מכוון. ישנה מליצה האומרת כי המילה "מקרה" מורכבת מהאותיות "רק מה'". זהו עומק הפסוק: "ואם תלכו עמי בקרי". המקרה אינו יד המקרה כפי שאנו נוטים לחשוב, אלא הוא שייך לסדר ההנהגה האלוהית. אם אדם הולך עם השם ב"קרי", הקדוש ברוך הוא אומר: "אני אלך אתכם בחמת קרי". כל מה שקורה לאדם בעולם הזה נובע מהשגחה עליונה.

כאשר קורה לאדם דבר רע, עליו להתעורר לתשובה. המאורע בא לעורר אותנו, אך אין זה אומר שהדבר הרע ייעלם מיד. ראינו זאת לאורך ההיסטוריה; איננו יכולים לומר ששישה מיליון יהודים במחנות ההשמדה לא עשו תשובה. הם עשו תשובה, ובכל זאת הגזירה הייתה קשה. התשובה היא התגובה הראויה לכל מצב. רבנו אברהם בן הרמב"ם כותב שמישהו שאל את הרמב"ם: "על מה לעשות תשובה?" והשיב לו הרמב"ם: "בזה. בזה שאתה לא יודע על מה לעשות תשובה, תעשה תשובה". אדם צריך לעשות תשובה כשיש לו צרות, וצריך לעשות תשובה כשיש לו טובות. כל מאורע הוא סיבה טובה ופתח להתקרבות אל ריבונו של עולם.

שאלה : האם הרמב"ם ב'שמונה פרקים' לא מסביר שהנהגת השמיים מתבטאת בעיקר בחוקי הטבע הקבועים, כמו כוח הכבידה, ולאו דווקא באירועי היומיום הפרטיים?

תשובה : יש להבחין בין נס גלוי לנס נסתר. בנס גלוי, כמו קריעת ים סוף, אנו רואים בבירור את יד השם. כך גם אם אדם זקוק נואשות לכסף עבור רופא לבנו, ולפתע הוא מוצא בביתו כספת נשכחת – זהו נס גלוי. אך ישנו גם נס נסתר המלווה אותנו בכל רגע. העובדה שאדם נושם, מעכל אוכל או פשוט קיים – הכל מאת השם. הרמב"ם פותח את ספרו 'משנה תורה' בהלכה היסודית ביותר: "הקדוש ברוך הוא ממציא את כל הנמצאים, וכל הנמצאים אינם נמצאים אלא מאמיתת הימצאו. ואם יעלה על הדעת שהוא לא ממציא את כל הנמצאים, כל הנמצאים לא יכולים להימצא" (הלכות יסודי התורה א, א).

הקדוש ברוך הוא ממציא אותך ומחיה אותך בכל שנייה ובכל אלפית שנייה. אילו היה מפסיק את השפעתו לרגע אחד, הכל היה נעלם וחוזר לתוהו ובוהו. זוהי ההשגחה העמוקה לפי הרמב"ם: לא רק עשיית טובה נקודתית כמו מציאת כסף, אלא עצם העובדה שאנו קיימים. חסדו של ד' כה גדול, שגם כאשר אדם חוטא, הקדוש ברוך הוא ממשיך להחיות אותו ונותן לו את הכוח לפעול. זהו דבר בלתי ייאמן; גם ברגע החטא ד' מחזיק את האדם בחיים, כי הוא אוהב אותו ומחכה לשובו.