אהבת בת זוגו

אהבת בת זוגו מתוך שעור / הרב שלמה אבינר שאלה: כיצד על אדם להתייחס לאשתו? האם עליו להסתכל עליה כדבר הכי קדוש בביתו ובחייו? ומה קורה אם הוא אינו נמשך למראה החיצוני שלה, האם אין בכך פגיעה בזוגיות ובקשר?

תשובה: ישנו מושג הנקרא "משבר שחיקת האהבה הרומנטית". לעיתים הרגש נעלם ללא סיבה נראית לעין, אך העובדה שאישה אינה יפה בעיני אחרים, אין פירושה שלא אוהבים אותה. ישנו סיפור עתיק, "The Beauty and the Beast", "היפה והחיה". בגרסה המוכרת לנו, בחורה שבויה בארמון של יצור בעל מראה דוחה. אולם, לאט לאט היא מגלה שמדובר באדם בעל לב טוב שעושה עבורה כל מה שהוא יכול. לאחר שיום אחד הוא מסר את נפשו למענה, היא התאהבה בו והחליטה להתחתן איתו. אז הוסר הקסם והוא חזר להיות נסיך. גרסה זו נכתבה על ידי מחנכת צרפתייה כדי ללמד בנות לא ללכת שבי אחר "בייבי פייס". פעמים רבות ניסיתי לשכנע בנות לא להתחתן עם בחור מושחת, אך הן בשלהן: "אבל הוא כל כך טוב, הוא כל כך יפה, הוא כל כך נחמד...". פגשתי בחורה שהתעקשה להתחתן עם בחור שנמצא בבית הסוהר. כששאלתי למה הוא שם, ענתה: "סתם עלילה. טענו נגדו שהוא הטריד בנות", אך היא התעקשה: "לא נכון, זה עלילה, זה עלילה. הוא כל כך נחמד, והוא כל כך טוב, וכל כך יפה". היא אף נתנה לו מחצית משכרה כדי שיוכל לקנות לעצמו דברים. אמרתי לה: "תראי, לא נעים מה שאני אגיד לך. נכון הוא אומר לך 'את כל כך משמחת אותי, את האושר שלי, את שמש חיי, אני רואה פנייך... אני ברקיע השביעי'?". היא נדהמה ושאלה: "איך אתה יודע שזה מה שהוא אומר לי?". השבתי לה: "כי הוא אומר את זה לעוד שלוש בנות". היא כעסה מאוד, אך לאחר שנה התקשרה ואמרה: "אתה יודע שמה שאמרת שיש לו עוד שלוש בנות, זה היה נכון. חכם עדיף מנביא!". היא הבינה ששיקרתי לה בסיפורים כדי להציל אותה, ולבסוף נפרדה ממנו.

היופי הפנימי והמידות

אין להשתעבד למראה חיצוני. המדד האמיתי הוא המידות הטובות, ובראשן לב טוב. זה מה שצריך לבדוק. על האישה לבדוק אם הבחור אינו שתלטן, שזו קטסטרופה. כיצד בודקים זאת? אפשר לקבוע פגישה ולראות את תגובתו לאיחור. כולנו מתעצבנים, אך השאלה היא למה וכמה הוא מתעצבן. אפשר לבקש מיץ, ואז לשנות את הדעה שוב ושוב: "לא, בעצם, מיץ אחר... לא לא, בקבוק מים... בעצם כן, המיץ הראשון". אם הוא מאבד שליטה, זו נורה אדומה. אחרי החתונה כולם עושים טעויות מעצבנות, וצריך לדעת לקבל זאת ברוגע. פעם לקחתי טרמפיסט שהיה בדרכו לפגישה. כשראיתי שהוא מאחר בשעתיים, שאלתי אותו על כך, והוא ענה בנחת: "אין בעיה. היא יודעת שאני תמיד מאחר שעה... וגם היא מאחרת שעה. הנה, היא מגיעה!". זהו אדם רגוע שלא לוקח ללב. לעומתו, היה בחור שתלטן שערך לבחורה חקירת שתי וערב: "איך את עושה את זה? ואת זה? ואת זה? איך ייראה שולחן שבת שלך?". היא ענתה לו בחוכמה: "בלעדיך". יש לאבחן אם מדובר בבחור שתלטן או בבחורה עם לב טוב.

השאלה היא מדוע אני אוהב אותה – האם כי פניה יפות, או כי היא יפה מבפנים? היה בחור שביקש שידוך. הצעתי לו בחורה ג'ינג'ית, והוא סירב: "זה עושה לי תסביך סנוור!". הצעתי בחורה גבוהה: "זה עושה לי תסביך תורן...". הצעתי בחורה עם משקפיים: "זה עושה לי תסביך קוברה". בסוף הוא הסתדר לבד. פגשתי אותו לאחר חודשיים עם ארוסתו – היא הייתה ג'ינג'ית, גבוהה ועם משקפיים. כששאלתי אותו לפשר הדבר, ענה: "שטויות, אני אוהב אותה". המסקנה היא שלא בגלל שהיא יפה הוא אוהב אותה, אלא בגלל שהוא אוהב אותה, היא יפה בעיניו. בגמרא (כתובות טז ב) מובאת מחלוקת בית שמאי ובית הלל: כיצד מרקדים לפני הכלה? בית הלל אומרים שמצווה לומר לחתן: כלה נאה וחסודה. בית שמאי מקשים: ואם היא חיגרת וסומא, מדבר שקר תרחק! השיבו להם בית הלל: אדם קנה מקח רע בשוק, ישבחנו או יגננו? המהר"ל (נתיב האמת) מסביר שאין כאן שקר. בגלל שהחתן אוהב אותה, היא באמת הכי יפה בעולם עבורו. כך גם אמר אדם הראשון לחוה: כל הנשים בעולם הן לעומתך "קופות". בגלל שהוא אוהב אותה, היא היפה מכולן.

היופי הוא עניין של אופנה ותרבות. היו תקופות שבהן העדיפו נשים שמנות, כפי שרואים בציורי הציירים ההולנדים שציירו נשים בריאות. אצל הרומאים, גבות מחוברות נחשבו ליפות, ומי שלא היה לה – ציירה אותן בעיפרון. הפילוסוף וולטר כתב ב"מילון פילוסופי" שלו, שבשאלה "מה זה יופי?" התשובה תלויה את מי שואלים. אם תשאל סיני הוא יצביע על סינית, ואם תשאל קרפד הוא יצביע על קרפדה. היופי האמיתי אינו תלוי בגיל או במראה חיצוני יבש. שרה אמנו הייתה היפה מכל מצרים גם בגיל תשעים, ואסתר המלכה הייתה בת שבעים וחמש, ובכל זאת נשאה חן בעיני כל רואיה.

** יופי פנימי וגיל**

אסתר המלכה הייתה בת שבעים וחמש. שבעים וחמש! ואף על פי כן, היא הייתה היפה מכל הנשים. אין מדובר ביופי חיצוני רגיל, אלא ביופי פנימי הקורן על הפנים. כך מצינו גם אצל שרה אמנו; מעניין לראות שפרעה ואבימלך לקחו אותה אליהם למרות שהייתה בת תשעים שנה. בין אם נאמר שאסתר הייתה בת שבעים וחמש, שבעים או שישים – אין זה משנה – היא הייתה זקנה, אך יופייה הפנימי נותר בעינו.

יש לשאול, בת כמה הייתה בת שבע באותו מעשה? בציורים רגילים לראות בחורה יפה הלבושה בשמלות מפוארות, אך האמת היא שהייתה ילדה קטנה בת חמש. היא הייתה ילדה קטנה וחמודה, ולא כפי שנוטים לתאר בטעות בציורים השונים.