לבו חפץ בלמוד

שאלה: לעיתים במהלך שיעורי תורה, איני מוצא כיצד לחבר את התוכן הנלמד לחיי האישיים. הדבר גורם לי לירידה במוטיבציה וברצון ללמוד באותו שיעור. מה ניתן לעשות כדי להצליח ללמוד או לקשר את הדברים לחיים שלי?

תשובה: הכלל היסודי בלימוד הוא ש"אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ" (עבודה זרה יט א). כל השיעורים טובים וכל הרבנים טובים, אך על האדם לבחור את מה שקרוב אליו ביותר. אמנם, לעיתים ישנם אילוצים המחייבים את האדם לנכוח בשיעור מסוים, ואז עליו לעשות עבודה פנימית. גם אם נדמה שהנושאים עליהם מדבר הרב אינם נוגעים אליך ישירות, עליך לשאול את עצמך: "מה אני יכול ללמוד מזה?". אולי בכל זאת ניתן למצוא בתוך הדברים נקודה שמתאימה לך; הדבר דורש בדיקה.

כך למשל, כאשר לומדים על מלחמת עמלק, ניתן לחלץ מסר מעשי: "תיזהר, יש אנשים רעים. תיזהר שאתה לא תהיה רע, תיזהר". הרמב"ן כותב באיגרתו כי בכל פעם שאדם מסיים ללמוד דבר מה, עליו לבחון מה הוא יכול ללמוד ממנו עבור חייו. לכן, עליך להקשיב לכל פרט בשיעור ולחפש ללא הרף כיצד הדברים נוגעים אליך וכיצד אתה יכול להרוויח מהם. "מה אני יכול ללמוד מזה בשבילי, בחיים שלי, מהדבר הזה?". זו הדרך להפוך את הלימוד למשמעותי וחי.