הרגשת ריחוק מד'

הרב שלמה אבינר הרגשת ריחוק מד ' שאלה: אם התחזקתי מאוד בשנה האחרונה וכעת אני מרגיש מעט רחוק, יותר ממה שהייתי לפני חודשיים, כיצד אוכל להרגיש שוב קרוב?

תשובה: מצב זה הוא ניסיון. כאשר אדם מתחזק ומרגיש טוב, קל לו להמשיך ולהתחזק, אך כאשר הוא אינו מרגיש טוב, עליו לדעת שזהו מצב שקורה לכולם. בעולם החסידות מכנים זאת "מוחין דגדלות" ו"מוחין דקטנות". לעיתים אדם מרגיש רחוק; בביתו הוא מרגיש טוב, ובמכינה הוא מרגיש חלש, או להפך. הקדוש ברוך הוא אינו שואל אותך שאלות בעניין זה, ולכן השאלה כיצד להרגיש קרוב יותר אינה העיקר. מה שאתה מרגיש אינו המדד הקובע, שכן אדם יכול להרגיש קרוב בעודו רחוק, ויכול להרגיש רחוק בעודו קרוב באמת.

אצל הנוצרים, למשל, קיימת הרגשת קרבה גדולה. בכנסייה ישנה חוויה עוצמתית הכוללת תקרות גבוהות, ציורים, עוגב גבוה ומרשים, נגינה ושירה, והכומר לבוש באפוד מרשים. זוהי חוויה והרגשה טובה, אך האם היא הופכת את האדם לטוב יותר? כלל לא. הוא נותר כשהיה; הוא יוצא מהכנסייה ורוצח יהודים. אנו אמנם בעד רגשות, אך אסור להיות שבויים בהם. לעיתים אדם עושה דבר רע ומרגיש טוב, או עושה דבר טוב ומרגיש רע, ואין להשתעבד להרגשות הללו.

הצורך בבדיקת הרגש

הדבר דומה לשופט שגזר דין מוות על פושע. לפתע נכנסת אשתו של הנידון, אישה צעירה ועדינה עם שני תינוקות, והשופט אומר: "טוב, טוב, טוב. אני מרגיש רע. אתה לא חייב מיתה". זוהי טעות גמורה. הפושע הזה יצר עשרים אלמנות וארבעים יתומים, ויש לדון אותו למיתה. אין זה משנה שהשופט אומר: "אבל אני מרגיש לא טוב..."; הצדק חייב להיעשות ללא קשר להרגשתו. הרגש עלול לטעות. אנו בעד הרגש, אך הוא זקוק לבדיקה מתמדת. הדבר מופיע כבר בפרק הראשון של מרן הרב קוק ב'אורות התשובה', שם מדובר על התשובה הטבעית והמצפון האנושי. רגש האדם זקוק לבחינה כדי לדעת אם הוא רגש טוב או רגש מוטעה.

מעשה בבחורה שטלפנה ואמרה: "אני כל כך מתרגשת, כל כך מאוהבת במישהו". שאלתי אם גם הוא מאוהב בה, והיא השיבה בחיוב. כששאלתי: "נו, תתחתנו". היא ענתה: "אי אפשר". לשאלתי: "למה?" השיבה: "הוא נשוי". זוהי שטות גמורה. היא בת עשרים והוא בן ארבעים, האחראי על השירות הלאומי שלה. הוריתי לה לעזוב את השירות מיד, אך היא טענה: "אבל אנחנו כל כך מתאימים, כל כך מבינים אחד את השני, זה לא יכול להיות במקרה". שאלתי אותה אם היא רוצה שאשתו תמות כדי שיוכלו להתחתן, והיא כמובן ענתה: "לא, לא". אמרתי לה שעליה לעזוב למחרת. לאחר שנתיים היא התקשרה וסיפרה: "אחרי מה שאמרת לי עזבתי. בכיתי שלושה חודשים, נרגעתי. אתמול התחתנתי, ואני מאושרת".

מכאן אנו רואים שהרגש יכול להטעות. ללא רגש האדם יבש ואינו בן אדם, אך הרגש חייב לעבור בדיקה. לכן, אם אדם התחזק ומרגיש רחוק, עליו לדעת שהרגשה זו אינה נכונה. אין לשאול מדוע ישנו רגש לא נכון, כשם שאין לשאול מדוע אותה בחורה חשה רגש כלפי אדם נשוי. הרגש קיים, אך הוא אינו המצפן הבלעדי לאמת.