הוצאת דיבה על מורה

הוצאת דיבה על מורה הרב שלמה אבינר שאלה : תלמידה השמיצה אותי בהטרדה ופנתה לפקידת חוק הנוער. בעזרת עורך דין הוכח שאין בסיס לאשמה ולא הוגש נגדי אישום, אך אני מרגיש פגוע מאוד. פניתי למנהל והוא הורה לי לשתוק כדי שהעניין לא ייוודע בחוץ, אך למרות זאת הדבר צף והזיק לי. בסוף השנה הודעתי לשאר המורים שאני עוזב. מה עליי לעשות?

תשובה : לצערנו, אין זה המקרה היחיד. קיימות תלמידות המבקשות להזיק למורה, וישנם מורים שאף איבדו את פרנסתם עקב כך. מקצוע ההוראה קשה גם בלא קשיים אלו, ובמיוחד בימינו, כאשר קיימת "בריונות רשת" שבה חושפים דברים מביכים ורעים. יש להילחם בכל תוקף נגד תופעה זו. ברור שהתלמידה צריכה לבקש סליחה ולפרסם ברבים שדבריה לא היו נכונים. זו צריכה להיות דרישה מוחלטת של ההורים, המורים והנהלת המוסד. דרישה זו נחוצה משלוש סיבות: ראשית, כדי לנקות את שמך. שנית, כדי שהתלמידה תחדל ממעשיה ולא תזיק שוב. שלישית, לטובתה שלה, כדי לחנך אותה לדרך ישרה.

אין צורך להכביר במילים על חומרת החטא של הוצאת שם רע. המוציא שם רע על אשתו הצעירה חייב מלקות וקנס גבוה, ולעיתים על לשון הרע יש עונשי נידוי ומלקות. חז"ל אמרו כי "שקולה לשון הרע כנגד עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים". על המדבר לשון הרע אמרו חז"ל שראוי להשליכו לכלבים, ועליו נאמר: "ארור מכה רעהו בסתר" (דברים כז, כד), פסוק הכולל גם חטא זה. גם אומות העולם הבינו את חומרת העניין. במדינות רבות זו נחשבת עבירה פלילית; בארצות הברית נפסקו בעבר פיצויים בסך שמונה מיליון דולר על הוצאת דיבה, וברומא העתיקה היו מענישים את המדבר לשון הרע בהגליה, מתוך הבנת הנזק העצום הנגרם מכך. גם במדינתנו ניתן לדרוש פיצוי כספי, ואף קיים עונש מאסר של עד שנה.

להביט קדימה

עם זאת, ההחלטה אם להילחם או לא היא שיקול אישי שלך, וכל דבר זקוק למשקל נכון. ראשו של האדם ורגשותיו מוגבלים, ואי אפשר להכיל בהם הכל. התעסקות בלתי פוסקת בעוול שנעשה מכונה "העלאת גירה נפשית", או בלשון ימינו: "מגרד את הפצעים". הייתי תינוק בשואה, ושאלתי את אבי כמה פעמים על מה שאירע שם. הוא אמר לי שלא לדבר על כך, אלא להביט קדימה ולא אחורה. אולי כדאי גם לך לשקול לרדת מהעניין ולהניח לקדוש ברוך הוא להעניש את הראוי לעונש.

רבותינו המשילו זאת למשל של צואה המונחת ברשות הרבים: אם מניחים לה, היא מתייבשת מאליה, אך אם הופכים בה שוב ושוב, היא ממשיכה להסריח. מעשה בשוטר שסיפר לי שערבי השמיץ אותו בעיתון בשקרים. הוא היה נסער וביקש להילחם נגד זה. אמרתי לו: "בוא, נשאל חבר שלי עורך דין". שאל אותו עורך הדין: "קראת אתמול עיתון?". השוטר השיב: "כן". "מה היה כתוב?", הוסיף לשאול. השוטר ענה: "אני לא זוכר כלום". אמר לו עורך הדין: "הבנת?". השוטר הבין שמה שפורסם אתמול נשכח היום בגלל הצפת המידע, אך אם הוא יחזור ויעסוק בזה, הדבר יצוף שוב ושוב. מובן שעל אף כל זאת, עליך להודיע לכולם שאתה חף מפשע. כפי שלמדו חז"ל מהנהגתה של חנה, שכל החושד בחברו בדבר שאין בו, על הנחשד להודיע על כך ולנקות את עצמו.